כתיבה אינטואיטיבית – הרגל ששווה לאמץ


כתיבה אינטואיטיבית היא הרגל מומלץ מאד – למה זה טוב ולמה זה כדאי?

מה זה בכלל כתיבה אינטואיטיבית?

כתיבה אינטואיטיבית היא כתיבה שאנחנו כותבים
בלי לתכנן שום דבר ובלי לעצור לחשוב על שום דבר.

אנחנו מאד מאד רגילים להיות בראש,
לחשוב על הדברים ולעשות אותם כמו שאנחנו רגילים
או במילים אחרות – בתבניות המוכרות שלנו.

כתיבה אינטואיבית מזמינה אותנו
לעזוב את התבניות המוכרות שלנו
ולעשות משהו חדש, אחר
וממקום חדש – מקום לא מתוכנן ולא מתובנת.

בפועל – כתיבה אינטואיטיבית מומלץ לעשות בבוקר
עדיף לפני כל דבר אחר שאנחנו עושים
כדי להיות כמה שיותר קרובים לשינה
ואז זה מעין המשך של עיבוד הדברים
שקרו בשינה, סוג של המשך עיבוד של החלימה שלנו.

עוד סיבה היא שככל שאנחנו קרובים ללילה
אנחנו עוד ״נקיים״ מהתבניות הרגילות
שאנחנו רגילים לחשוב ולתפוס בהן
את עצמנו ואת העולם.

כתיבה אינטואיטיבית מומלצת
בכתב יד, לא במחשב
שלושה עמודים גדולים (A4) ברצף.

ברצף
כלומר בלי לעצור לחשוב על מה נכתוב
או על תשובות לשאלות שעלו
ובלי להרים את העט והיד מהדף.

מה המטרה של כתיבה בצורה כזאת?

כתיבה אינטואיטיבית,
כזו שאנחנו לא מתכננים את התוכן
ולא עוצרים במהלך הכתיבה לחשוב
על המילה הבאה, המשפט הבא
או הנושא הבא
היא כתיבה שמחברת אותנו כשמה – לאינטואיציה,
לחלקים הפחות מודעים שלנו.

דרך הכתיבה הזו משחררת אותנו
מהמחשבה התבניתית שכולנו
מאד מאד מורגלים בה
שאמנם יש בה יתרונות מצד אחד
ומצד שני היא גם מגבילה אותנו כשאנחנו מחפשים
את המשהו הנוסף, החדש,
שאנחנו לא מורגלים בו.

למה זה טוב?

לכתיבה אינטואינטיבית יש כמה וכמה יתרונות:

  • היא כאמור מטפחת את האינטואיטיביות
  • מעודדת יצירתיות
  • מגבירה מודעות עצמית
  • מציעה התבוננות אחרת על עצמנו
  • מאפשרת לדרכים חדשות ופתרונות מפתיעים להתגלות בפנינו – מתוך היצירתיות, והאינטואיטיביות
  • מחברת אותנו לרבדים בנו שלא היו גלויים לנו קודם
  • מפזרת ערפל במקומות שקשה לנו לראות דברים, ומכניסה בהירות
  • מעמיקה את הקשר שלנו לעצמנו ולסביבתנו
  • ואפילו תורמת למערכות היחסים שלנו – מתוך ההתבוננות האחרת.
כתיבה אינטואיטיבית מחזקת את האינטואיטיביות

אין לי ניסיון בכתיבה, זה מתאים גם לי?

מכיוון שכתיבה אינטואיטיבית לא עוסקת בכתיבה יצירתית
ואף אחד מלבדך לא צריך לראות את מה שכתבת
(אני בעצמי קוראת את מה שכתבתי לעיתים רחוקות מאד),
אין שום משמעות לניסיון שלך בכתיבה.

אפילו להפך –
אם אין לך ניסיון בכתיבה
אבל יש רצון להתנסות בזה –
כתיבה איטואיטיבית יכולה לפתוח לך את השער
ולעזור לך להתחבר לכתיבה
שהיא חסרת שיפוטיות וחסרת יעד ספציפי
מלבד הכתיבה עצמה.

את לא משתעממת, כל בוקר כתיבה אינטואיטיבית?

אף פעם לא.

זה בכלל לא משנה מאיפה אני מתחילה
תמיד אני מצליחה להפתיע את עצמי
במה שעולה תוך כדי הכתיבה.

תובנות
זוויות ראיה חדשות
ואפילו בחירות חדשות ומדוייקות לי יותר

שנעשות באופן טבעי מתוך התובנות
שעולות בכתיבה.

רוצה לומר –
הסטינג הוא אותו הסטינג:
דף, עט, שולחן כיסא, קפה ואני.
זה ה״בחוץ״, האריזה.

התוכן משתנה תמיד.


אפילו אם קורה (וזה קורה לא מעט)
שאני נוגעת שוב ושוב
בנושא שחוזר על עצמו
(כי למי מאיתנו אין עניינים שהולכים איתנו
מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו?).

משהו תמיד מחדש לי, מתחדש לי
מעניין לי ומוסיף לי.

יש אימרה שאדם אינו יכול לחצות את אותו הנהר פעמיים
גם הנהר משתנה בכל רגע
וגם האדם משתנה בכל רגע
ככה זה גם עם הכתיבה.

בכל פעם זה משתנה, זורם בכיוונים אחרים
בעוצמות אחרות
בעומקים שונים ומשתנים
ופוגש בדרך דברים שונים.

תמיד יש לך על מה לכתוב? ואם אין לי על מה לכתוב?

לא תמיד כשאני מתחילה
אני יודעת על מה לכתוב.

כשמשהו מטריד אותי זה בדרך כלל יותר קל,
כי אני מתחילה מזה.
אבל לא תמיד משהו מטריד אותי (איזה מזל!)
ואז לפעמים יש דברים
שהם לא מטרידים אבל כן מעסיקים.

זה יכול להיות משהו מעניין שלמדתי,
שראיתי או שחשבתי עליו.
כי ממש לא חייבים לכתוב רק על מה שמטריד.

גם לדברים הנעימים חשוב וטוב לתת מקום.
(אפילו מאד חשוב
כי קל לנו מאד להתמקד במה שמטריד אותנו
להתעסק בו שוב ושוב
ופחות טבעי לנו
להיות עם הנעים, המעניין, הרך והקל יותר,
אבל זה נושא בפני עצמו שעוד אכתוב עליו מן הסתם.)

ולפעמים… שום דבר לא מגיע כשאני מתיישבת.

גם לזה יש לי כבר פתרונות
ואני משתפת בהם בשמחה:

אני מתחילה ממשהו, לא משנה מה.
לפעמים אני כותבת שוב ושוב את המשפט
״אין לי מה לכתוב״ עד שפתאום משהו צץ לו,
כי תמיד משהו צץ.

לפעמים אני עושה איזה ״ספירת מלאי״
או רשימה של משהו שאני רוצה לזכור
קניות, משימות או דברים דומים
העיקר להניע את היד עם העט על הדף באופן רציף,
משהו יתחיל לקרות מעצם התנועה הזו.

ככל שנתמיד ונהיה יותר מתורגלים
זה יהיה יותר קל ״להתניע״ ולזרום עם הכתיבה
גם כשאין לנו משהו ספציפי לכתוב עליו.

אל דאגה,
בתת-מודע שלנו יש מאגר עצום
של עניינים שמחכים בשקט (או פחות בשקט) לתורם.

איך מתחילים כתיבה אינטואיטיבית?

אני אוהבת התחלות.
יש משהו חגיגי בהתחלה, ולכן
אפשר לכבוד ההתחלה להכין מעין טקס קטן.


לקנות לנו עט חדש שממש כיף לנו לכתוב איתו
(אני מצאתי שעטים פשוטים שאני קונה ב Aliexpress הכי נעימים לי)
מחברת חדשה וכייפית או בלוק דפים לבחירתכם,
ברמה המאד פרקטית:
למצוא מקום נוח לכתיבה
לפנות לזה את הזמן הנדרש (כחצי שעה אם רוצים לכתוב 3 עמודים)
לבדוק מה זה אומר בשבילי –
האם זה לקום חצי שעה מוקדם יותר או שזה לארגן את הבוקר אחרת.


אחרי שארגנתי את כל זה
אני מוסיפה לזה גם את קפה הבוקר שלי,
אבל זה ממש כבר לבחירתך
ואז…
פשוט להתחיל.

להתיישב ולכתוב.

איך מתמידים? ואם ביום שלישי לא בא לי?

לא תמיד ״בא לנו״. זה נכון.
וכמו כל הרגל שאנחנו רוצים ליצור
ועדיין לא רגילים אליו-
קל מאד להתחיל וקשה יותר להתמיד.

אז מה עושים?

נועצים את ההרגל של הכתיבה בזמן קבוע ביום שלנו.
עוזר מאד להצמיד את ההרגל
לריטואל קבוע ביומיום שלנו.
זה יכול להיות אחרי שאנחנו קמים, מצחצחים שיניים
ואז מתיישבים לכתיבה.

חשוב מאד להקשיב לעצמנו.

יכול להיות שבהתחלה יספיק לנו פעם ביומיים
או פעמיים בשבוע,
כל אחד ואחת ומה שמתאים להםן.

אני עושה את זה כמעט בכל בוקר
למעט בקרים שממש צפופים לי ולא מצליחה
לפנות לזה זמן
ואז אם יש לי אפשרות
אז עושה כתיבה קצרה יותר,
של 10-15 דקות.

אם יום אחד לא בא לנו זה בסדר.
לא קרה שום דבר.

אבל חשוב לשים לב לטיבם של הרגלים
שעוד לא השתרשו אצלנו
שקל לנו מאד לוותר לעצמנו בהתחלה
ולהגיד – היום לא, מחר כן
ואז כשמחר מגיע
שוב היום לא, ומחר
ואז…

זה מתמוסס לו ועף דרך החלון.

אז אם שמתם לב שעברו פעמיים שבהן דחיתם את זה
כדאי להחליט שחוזרים להרגל
אם החלטנו שאנחנו רוצים בזה
כי הבנו שזה חשוב לנו ועושה לנו טוב.

מה את עושה עם כל מה שאת כותבת?

אני אוהבת בסוף הכתיבה האינטואיטיבית לשחרר

זה החלק האהוב עלי –
אני בכוונה כותבת על בלוק כתיבה של דפים נתלשים,
כי אני ממש נהנית בסוף הכתיבה
לקחת את הדפים, לקמט ולקמט
ואז לזרוק לפח.

למה?
זה משחרר אותי להעלות על הנייר את ה-כ-ל
בלי לסנן
בלי לחשוש שמישהו ימצא את זה
ויראה דברים שאולי לא נעים לי שיראו
או שהם אישיים מדי.

ולא רק החשש שמישהו אחר יראה עומד מאחורי זה.

קל לי הרבה יותר לכתוב בלי פילטרים
ובלי לשפוט את עצמי ולשאול את עצמי
איך אני נראית בעיני עצמי בכתיבה
כשאני יודעת
שאני לא אפגוש בזה שוב.

אם במהלך הכתיבה עולים דברים
שאני מזהה שארצה לחזור אליהם מאוחר יותר
או שחשוב לי לזכור אותם
אני מסמנת אותם,
ובסוף גוזרת אותם מהדף
או פשוט מעתיקה לי למקום אחר.

זאת הבחירה שלי.

יש אנשים שמעדיפים לשמור את כל מה שהם כותבים
ולחזור לזה במועד מאוחר יותר,
גם לזה יש את הערך שלו.

אין כאן נכון או לא נכון.

אפשר בהתחלה לנסות את האפשרות האחת ואז את השניה
ולראות מה מרגיש יותר נכון עבורך.

העיקר הוא –
להתחיל.

והעיקר השני –
להתמיד.

והשלישי – אם מתאים לך –
לשתף אותי איך זה עובד לך.

סרטון קצר שעשיתי על כתיבה אינטואיטיבית




טרנספורמציה רגשית, אושר ומדיטציה נפגשים


איך לעבור טרנספורמציה רגשית ולהגיע לאושר ?

מה זה בכלל טרנפורמציה רגשית?

טרנספורמציה רגשית, אושר ומדיטציה נפגשים.
נשמע כמו התחלה של בדיחה?
(אם היינו מחליפים את הנפגשים
ב"נכנסים לבר").

אני יודעת
שלהרבה אנשים
המלים האלו –
טרנספורמציה רגשית
אושר
מדיטציה

נשמעות כמו בדיחות
במקרה הטוב
וכמו משהו שמוכרים להם
כמו אופיום להמונים –
זה זול, זה ממכר,
אבל לא באמת רלוונטי,
לא באמת
משנה את המצב
ולא באמת
יוצר את המציאות הרצויה,
ולכן זה יכול
בעיקר לעורר ציניות, התנגדות
והתכחשות למה שלי כבר ידוע:

אושר הוא לא מילה גסה

במלים אחרות,
האושר בהחלט אפשרי לנו.

אז למה אנחנו
לא מצליחים להרגיש אושר,
או חווים אושר לעיתים רחוקות בלבד?

יש לזה לא מעט סיבות.
כמה מהן הן האמונות
שנטבעו בנו עוד בילדותנו:
שהחיים זה לא פיקניק,
שצריך לעבוד קשה,
שהאושר שלנו תלוי
בגורמים חיצוניים לנו,
במה יש לנו
או באנשים אחרים.

יש גם שירים
שמספרים לנו כמה קשה
להיות מאושרים
אחד מהם הוא
"העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש…"
ויניסאוס דה מוראס,
תרגום אהוד מנור

איך התת מודע עובד ולמה הוא מפריע לנו בדרך לאושר

התת מודע שלנו
מכיל מערכת שלמה ומסועפת
של אמונות, פחדים,
דפוסים וטראומות
שנוצרו במהלך חיינו,
רובם בילדות.

בלי להיכנס לשאלה
למה אנחנו לא מודעים
לכל מה שבתת מודע,
נזכור רק
שמדובר במנגנונים אוטומטיים
שבאים להגן עלינו
מפני מה שהתת מודע
תופס כסכנות.

המוח הקדום שלנו,
מוח הזוחלים,
זה שאחראי על ההישרדות
(ומכאן שתפקידו
להגן עלינו מפני סכנות)
שואף לדבר אחד:
לישרוד.
כלומר – אם נשארנו בחיים
זה סימן שזה הכי בטוח,
והוא ינחה אותנו
לחזור שוב ושוב
על הדפוסים ש-
השאירו אותנו בחיים.

איך נשארנו,
באיזה מצב רגשי,
זה כבר לא מעניין את המוח הזה.
הוא תמיד ינחה אותנו
להישאר בחיים,
גם במחיר האושר.
ומכיוון שהוא אחראי על ההישרדות
הוא גם יהיה הראשון
שימהר לזהות "סכנות"
ולהפעיל את מנגנוני
ההשרדות.

המשמעות של
טרנספומציה רגשית
היא למעשה
להפסיק את השעבוד
למוח הזוחלים הקדום,
ולדפוסים שפוגעים בנו ומכאיבים לנו
שוב ושוב.

מנגנוני ההשירדות
לא מגינים עלינו מפני
איום קיומי,
מכיוון שהיום
אנחנו כמעט ולא חשופים
לסכנות קיומיות מיידיות
כמו שהיינו כשהמוח הזה נוצר להגנתנו.

אז מה כן יביא לאושר? אולי חשיבה חיובית?

חשיבה חיובית
יכולה להוביל לרגש חיובי
ובכך לאפשר לעצמנו
להרגיש יותר
אושר.

אבל…
חשיבה חיובית היא עניין מורכב.

כדי שחשיבה חיובית
תביא לנו אושר
אנחנו צריכים להקשיב לעצמנו
ולשים לב,
מתי אנחנו נמנעים מלהרגיש
רגשות שאינם נעימים לנו
אבל צריכים לקבל את מקומם,
אחרת,
זוהי למעשה לא חשיבה חיובית
אלא הדחקה.

חשיבה חיובית שמאפשרת אושר,
היא כזו שבה
אנחנו מצליחים לפגוש
את כל קשת הרגשות שלנו,
ולדעת שזה בסדר,
גם כשאנחנו מרגישים
פחות שמחים.

חשיבה חיובית
מאפשרת לנו  
לפגוש מצבים מורכבים
שמעוררים בנו רגשות שונים
בלי שנרגיש
שאנחנו צריכים שזה יסתלק,
שהרגש הזה לא יהיה.

החיים מזמנים לנו
כל מני אתגרים.
אם נצפה מהחשיבה החיובית
שתיצור לנו רק מציאות מהאגדות,
בוודאות נתאכזב
ונישאר אומללים.

עוד עניין עם חשיבה חיובית
הוא ש-
חשיבה חיובית
עובדת רק מהמודע.
היא אמנם משפיעה על התת מודע,
אבל זה דורש תרגול
התמדה
והרבה סבלנות,
כי התת מודע שלנו
ימשיך למשוך אותנו
להתנהגויות, דפוסים ורגשות
הרגילים,
אלו ש"מגינים" עלינו
מפני "סכנות"

להשפיע על התת מודע עם מדיטציה ולהגיע לאושר

או קיי,
אז איך עוזרים
לתת מודע לשתף יותר פעולה
איתנו ועם הרצון המודע שלנו
לטרנספורמציה רגשית ולאושר?
אחת הדרכים הטובות לזה היא –
מדיטציה.

למה מדיטציה?
כי מדיטציה  פועלת
ישירות על התת מודע.

תרגול מדיטציה
הוא כלי עוצמתי
לטרנפורמציה רגשית.
(הסבר על סוגי המדיטציה השונים
כאן בקישור )


אנחנו יכולים להתמקד
במדיטציה מונחית
אם אנחנו רוצים
טרנספורמציה רגשית
ממוקדת בתחום ספציפי,
ואנחנו יכולים לעשות מדיטציה
שקטה או מונחית רלוונטית
אם אנחנו רוצים
להגיע למצב של שלווה ורוגע כללי,
שחרור ממתחים
מיקוד גבוה יותר
ואפילו לשינויים במערכות היחסים
(וזוהי הטרנספומציה הרגשית).

מזמינה באהבה
לקבל ממני במתנה
את המדיטציה
"להסכים שיהיה לי פשוט"

 

טרנספורמציה רגשית לאושר עוברת דרך התת מודע, מדיטציה היא כלי עוצמתי להשפעה על התת מודע
טרנספורמציה רגשית


איך להשפיע על התת מודע באמצעות מדיטציה


איך להשפיע על התת מודע וכמה כוח יש לזה

מה זה תת מודע?

לפני שנדבר על איך להשפיע על התת מודע,
כדאי שנבין מה זה.

תת מודע הוא החלק של מה שאנחנו יודעים
אבל לא מודעים לקיומו.

חלק מהידע הזה הוא המערכות האוטומטיות,
כמו מערכת הנשימה ומערכת העיכול.
אנחנו לא צריכים לחשוב על הנשימה או על העיכול,
ואם לא היינו לומדים עליהן בבית הספר
אולי בכלל לא היינו יודעים שהן קיימות.

החלק הנוסף,
זה שרלוונטי לנו,

הוא אוסף זכרונות של ארועים, מצבים, רגשות,
שאנחנו לא זוכרים באופן מודע
אבל החלק התת מודע שלנו זוכר.

ולא רק שהוא זוכר,
הוא גם "יודע" כל מני דברים
שאנחנו לא יודעים.

דוגמה?
אנחנו יכולים לרצות כסף
ולעשות הרבה כדי להגיע למצב
שיש לנו כסף,
אבל יש בנו חלק ש"יודע"
(כי הוא שמע בבית שבו גדלנו, למשל)
דברים כמו:
כסף יש רק לאנשים מושחתים,
או שמי שיש לו כסף אין לו חברים,
או שבשביל כסף צריך לעבוד קשה ולהשתעבד כל החיים,
"מרבה נכסים מרבה דאגה"
וגם "אצלנו במשפחה לא יודעים לעשות כסף"
ויש עוד הרבה,
ואנחנו מדברים כאן רק על התחום של הכסף

אבל…
האם אלו אמיתות,
או שמדובר באמונות, תפיסות,
ודפוסים מגבילים?

למה להשפיע על התת מודע?

בדיוק בגלל כל הדברים האלה.

בגלל שלאורך חיינו,
ובעיקר בשנים הראשונות של חיינו,
אספנו אמונות, רעיונות, תפיסות
שלחלקן הגדול אנחנו אמנם
לא מודעים,
אבל
כמה שהן מנהלות אותנו!!!

אני יכולה לתת כאן אינספור דוגמאות,
אבל אסתפק באחת נוספת,
רק כדי לתת מושג

על איך התת מודע
עובד "עבורנו":

ילד שאמו לא הייתה פנויה אליו,
או התקשתה לתת לו חום
ותחושה שהוא אהוב,
אבל כשהוא היה חולה –
הייתה מורידה בשבילו את הירח.

מה התת מודע של הילד לומד?

שלהיות חולה = לקבל אהבה.

וכשהוא גדל ומרגיש
שחסרה לו אהבה
או חסרה לו תשומת לב,
התת מודע שלו
יתעורר וירצה לעזור לו
להתמודד עם החוסר באהבה
ובתשומת לב
ו… יגרום לו להחלש
ולהיות חולה.

כשאנחנו מבינים כמה
אנחנו משפיעים על דברים
במציאות היומיומית שלנו,

וכמה הדברים האלה יכולים
להיות שונים,
אם רק נבין שההשפעה העיקרית
היא מהתת מודע,
אין יותר צורך לשאול
למה כדאי להשפיע על התת מודע.

מכירים את זה שאנחנו נורא רוצים משהו
ועושים הכל כדי להגיע לזה
אבל שום דבר
לא ממש מצליח לנו?

מן הסתם יש משהו בתת מודע שלנו
שאומר לנו שעדיף בלי זה.

ומכיוון שאנחנו לא מודעים
לתת מודע
אנחנו לא מבינים איך זה
שאנחנו כל כך משקיעים בלהגיע למשהו
וכל כך לא מצליחים.

איך להשפיע על התת מודע באמצעות מדיטציה?

יש שתי דרכים עיקריות
להשפיע על התת מודע באמצעות מדיטציה:

הראשונה – מדיטציה שקטה.
במדיטציה שקטה
אנחנו פשוט מקדישים זמן
לישיבה בשקט,
מתוך כוונה להשקיט את המחשבות
ולתת מנוחה לפטפטת האינסופית שאנחנו
כל כך רגילים אליה
במשך כל שעות היום כמעט.

השניה – מדיטציה מונחית.
במדיטציה מונחית יכולה להיות
מטרה ספציפית.

המטרות יכולות להיות שונות:
להרגע, לעזור לעצמנו להרדם,
לרפא משהו בגוף,
לחזק את הבטחון העצמי,

להרפות משיפוטיות,
ו… הרשימה עוד ארוכה
(אשמח לשמוע ממך איזו מדיטציה
היית רוצה לעצמך,
תמיד אוהבת לקבל רעיונות חדשים,
וגם לדעת אם מה שכבר יש כאן
רלוונטי לך)

עוד מטרה שאני הצבתי לעצמי,
והקלטתי את המדיטציה
קודם כל לעצמי
אבל אז חשבתי –
למה לא לחלוק אותה:
להסכים שיהיה לי פשוט.

האם תרגול מדיטציה זה בעצם אימון התת מודע?

תרגול מדיטציה זו אחת הדרכים החזקות
לאמן את התת מודע
ולהשפיע עליו.

המדיטציה מחברת אותנו
למצב מוחי
של גלי אלפא
ולפעמים גם לגלי תטא,
מצב שבו המוח נינוח מאד
ומאפשר לנו
לקבל ולהטמיע רעיונות חדשים
(כמו –
נכון שעד היום במשפחה שלי
לא ידעו לעשות כסף,
אבל זה לא אומר שאין באפשרותי ללמוד)
וגם להרפות ולשחרר
רעיונות ישנים ומיותרים לנו
(כמו להיות חולים כדי לקבל אהבה).

כשאנחנו חוזרים על תרגול מדיטציה
באופן קבוע ומתמשך
המוח שלנו מרפה יותר ויותר
מהאמונות והדפוסים הישנים והמגבילים
ומאפשר לידע החדש
המקדם, המאפשר יותר
להיטמע בו.

איך לעשות מדיטציה?

איך לעשות מדיטציה?
מתחילים בזה שאנחנו
מפנים לזה זמן.

כמה זמן?

אם בחרנו לעשות מדיטציה שקטה
נתחיל בלא יותר מ – 5 דקות.

נמצא מקום שקט ונעים,
ואז – פשוט נשב בשקט
נעצום עיניים
ונתמקד בנשימות.

כשיגיעו מחשבות,
נזכיר לעצמנו שהן רק מחשבות
ונחזור להתמקד בנשימות.

ואם בחרנו במדיטציה מונחית –
נמצא את המקום השקט,
נפנה את הזמן שאנחנו יודעים
שצריך להקדיש למדיטציה
(כאורך המדיטציה)
ו… פשוט נקשיב לה.

אנחנו יכולים לעשות את זה
דבר ראשון בבוקר
אפשר לעשות את זה
ממש לפני השינה

(מאד מומלץ –
כי בזמן השינה ההשפעה על  התת מודע
"עובדת" יותר ביעילות)

מזמינה אותך לקבל במתנה
את המדיטציה שהקלטתי
"להסכים שיהיה לי פשוט"

ולהתחיל להנות
מהדברים הנפלאים
שתרגול מדיטציה מאפשר.

 

 


אפשר להיות מאושרים


כולם יכולים להיות מאושרים?

כן, כולם יכולים להיות מאושרים

כשאני אומרת שכולם יכולים להיות מאושרים,
אני יודעת שזה יכול לעורר שאלות,
שלא לומר התנגדות.

אני שומעת תשובות כמו:
"איך אפשר להיות מאושר כש…"

זה בכלל לא משנה מה ממשיך את המשפט,

כל עוד אנחנו תולים את האושר שלנו
בגורמים חיצוניים לנו.

מי משפיע על מי? המציאות על האושר שלנו או האושר שלנו על המציאות?

אני זוכרת שיחה שהייתה לי עם מטופלת,
אמא לשני ילדים:
היא סיפרה לי שלבן שלה יש בעיות מולדות
בהמון תחומים (קושי בדיבור, דיסלקציה, גמישות יתר ועוד),
והיה צריך מאד להתאמץ כדי להשיג
דברים שילדים אחרים מגיעים אליהם בקלות.
ואילו הבת שלה יצאה "מושלמת",
חזקה פיזית,
מדברת טוב והכל הולך לה בקלות.

ולמרבה הפלא,
נראה שלבן תמיד טוב.
הוא תמיד מרוצה, סולח בקלות,
כשמשהו קורה הוא "מדפדף"
או מצליח למצוא את הפן המשעשע בזה.
ואילו הבת –
כמעט אף פעם לא מרוצה.
שום דבר לא מספיק לה,
היא תמיד משווה,
מתלוננת, מרגישה שאין לה מספיק
משום דבר.

לכאורה, היא הייתה צריכה להיות המרוצה, המאושרת,
והיינו מצפים שהוא יהיה זה שיותר סובל בחיים.

אז מה יש כאן?

יש כאן עניין של גישה.
אמנם כשאנחנו ילדים,
אנחנו אולי פחות רואים
את יכולת הבחירה שלנו בגישה.

אבל-

ככל שאנחנו גדלים
אנחנו יכולים לראות את זה
ולבחור –

האם אנחנו רוצים לחיות בטוב,

להיות מאושרים
ולא משנה מה הקלפים שנקבל,
או שאנחנו בוחרים
באומללות, בקורבנות,
בלחפש את האשמים במצבנו
ובעצם לשחרר את עצמנו מאחריות על עצמנו.

אושר הוא מצב של תודעה

"כשאתה חושב שכל דבר
הוא באשמת מישהו אחר,
אתה תסבול מאד.
כשתיווכח שהכל נובע
רק מעצמך,
תדע שלום ושמחה"

מיוחס לדלהי למה ה-14

 

תודעה של אושר
היא לא "חשיבה חיובית".
תודעה של אושר היא הרבה מעבר לזה.
תודעה של אושר
היא מצב
שבו אנחנו מקבלים באהבה
את מה שקורה לנו,
מתוך ההבנה שזה שיקוף
של מי שאנחנו,
גם אם מדובר בתת מודע שלנו.

כשאנחנו במצב כזה,
אנחנו מפסיקים להאבק בקשת הרגשות שלנו
ואז –
עצב, כאב או רגשות נוספים
שאנחנו תופסים כ"שליליים"

מקבלים את המקום שלהם בתוכנו,
לא הופכים לדרמה (הפנימית או החיצונית) שמתרחשת
כשאנחנו מנסים להימנע מהרגשות האלה
או כשאנחנו נבהלים מהם,
והכי חשוב –

לא הופכים את המצב לסבל.

איך לרתום את התת-מודע שלנו כדי להיות מאושרים?

יש לא מעט דרכים
להשפיע על התת מודע שלנו
כדי שיהיה מסונכרן
עם הרצונות המודעים שלנו.

במלים אחרות,
אנחנו יכולים להשפיע
על התת מודע שלנו
כדי להיות יותר מאושרים.

הדבר הראשון שנדרש לזה הוא –
לבחור.

הדבר השני –
להתמיד.

השני הוא אפילו יותר קשה מהראשון,
כי המציאות יכולה למשוך אותנו

בקלות למקמות שבהם לא נרגיש
שיש השפעה לבחירה שלנו,
ועדיין –

כשאנחנו זוכרים את הבחירה
להשפיע על התת מודע
באופן עקבי –

אנחנו נתמיד גם אם
לפעמים זה לא ברור למה.

כל אחד יכול לבחור להיות מאושר

נכון, כל אחד יכול לבחור
להיות מאושר.

העניין הוא,

שקל לנו להחליט,
והרבה פעמים קשה לנו
לעמוד בהחלטות.

לכן, אחרי שבחרנו
להיות מאושרים,
אנחנו רוצים לבחור גם
להיות מחוייבים לבחירה,
ולהתמיד
במה שבחרנו לעשות
כדי לעזור לעצמנו
להשפיע על התת מודע
וליצור חיים מאושרים יותר.

אז מה לעשות כדי להיות מאושרים?

להיות מאושר,
כמו הרבה דברים בחיים,
זו מיומנות.

גם אם לא "נולדנו" מאושרים
או לא התרגלנו לזה,
אנחנו יכולים לבחור בזה
וללמוד
איך לעשות את זה.

שני כלים שאני רוצה להציע לך הפעם
הם מדיטציה
והו'אופונופונו
ידע עתיק מהוואי
מופלא בפשטותו ועוצמתו
שמלמד אותנו
איך לשחרר מטענים מעכבים
בקלות,
ולהיות בכך יותר מאושרים.

ואם כבר הצעתי לך מדיטציה,
מזמינה אותך באהבה לקבל במתנה
את המדיטציה שהקלטתי:
להסכים שיהיה לי פשוט

אושר הוא לא מילה גסה
אפשר להיות מאושרים

 

 


תת מודע, מדיטציה, חיים מאושרים ומה שביניהם


איך לרתום את התת מודע לטובתנו בעזרת מדיטציה

מה זה תת מודע?

תת מודע, נשמע קצת מסתורי, נכון?
אז זה נכון וגם לא כל כך נכון.
תת מודע הוא כל מה שאנחנו עושים/חושבים/מרגישים
באופן לא מודע.

זה מיסתורי, כי אנחנו לא מודעים לו (נסתר מאיתנו)
אבל למילה מיסתורי יש גם נופך דרמטי,
וזה לא בהכרח כזה
(למרות שזה בהחלט יכול להיות).

למה אני מתכוונת?
חלק נכבד מהתת מודע מתייחס למנגנונים פיזיים אוטומטיים.
למשל – הנשימה.
כדי שננשום יש לנו מנגנון הפעלה שלם,
שעובד באופן "עצמאי",
אנחנו לא צריכים לחשוב עליו,
כי הוא חלק מהתת-מודע

אבל
התת-מודע הוא גם החלק הלא נודע

שמורכב מהאמונות שאספנו בדרך,
מההסכמים הפנימיים
הלא-מודעים שעשינו עם עצמנו
כדי להגן על עצמנו
ממה שנתפס אצלנו כ"סכנות"

וכדי לעזור לעצמנו לשרוד.

דוגמה להסכמים ואמונות שנעשים בתת מודע

ילד חוזר הביתה מהגן,
יכול להיות שהוא מוטרד בגלל משהו שחבר אמר לו,
ורוצה לספר לאמא,
הוא זקוק מאד לחיבוק שלה.

אבל אמא –
חזרה בעצמה מיום עבודה מתיש.
הבוס צעק עליה,
וכל מה שהיא צריכה עכשיו
זה שמישהו יכיל אותה.
בטח לא
להכיל מישהו אחר…

והילד חווה את זה פעם אחת,
פעם שניה,
ובפעם השלישית שזה קורה
הוא כבר מבין:

אין לי אף אחד ששומר עלי/
אני לבד/
לאמא לא אכפת ממני/
אם לאמא לא אכפת ממני אז
לאף אחד לא אכפת ממני/
ושלל אמונות שאח"כ הוא מסתובב איתן בעולם.
ובגלל שכך הוא מאמין,
כך הוא פוגש את העולם,
והעולם – מגיב בהתאם לאמונות שלו.

וזה עוד בלי לדבר על טראומות "רציניות"
שעברנו בחיים.
(אני לא מזלזלת חלילה בשום טראומה,
להפך -הכוונה שלי היא שגם
ארועים "קטנים"
יכולים להיתפס כטראומה משפיעה מאד
בעיקר על התת-מודע.

למה לנו להשפיע על התת-מודע?

אני שמחה ששאלת 🙂
לתת מודע שלנו יש המון כוח!

נניח שאני רוצה משהו בחיים
למשל זוגיות.

אני רוצה זוגיות כדי לא להיות לבד,
כדי להקים משפחה אולי,
כדי שיהיה לי פרטנר בחיים,
ואני עושה כל מה שאני יודעת
כדי שתהיה לי כבר הזוגיות הזאת:
יוצאת להמון דייטים,
מסתובבת במקומות מתאימים לפגוש
את בן-הזוג האידיאלי

ו… זה לא קורה.

או שאני תמיד מושכת אלי
את ה"לא מתאימים",
או שתמיד זה נגמר לפני שמתחיל,
בקיצור – לא קורה.

במודע – אני רוצה.
אבל מה קורה בתת מודע שלי?

אולי חוויתי את הזוגיות של ההורים שלי,
כקשה, לא נעימה,
לא מכבדת
או אפילו סתם כזאת שלא מאפשרת
לכל אחד מבני הזוג
להיות מי ומה
שהוא רוצה להיות,
ולהרגיש טוב עם עצמו ועם השני?

אם ככה חוויתי את הזוגיות בבית הורי,
התת-מודע שלי ישדר לי אותות
"זהירות! סכנה!"
בכל פעם שאני רק מתקרבת
למצב של פוטנציאל
לזוגיות.

ומכיוון שתפקידו של התת-מודע
הוא בין היתר להגן עלי,
הוא מיד יתגייס למשימת ההגנה
בכל הכוח!

וככה בכל פעם התת-מודע
יתגייס "להגן עלי"
מפני זוגיות מתקרבת,
ולא יאפשר לי ליצור זוגיות.

עכשיו,
אני שרוצה זוגיות,
יודעת שאולי אצטרך לעבוד על עצמי
כדי לא לשחזר
את הזוגיות שהייתי עדה לה
בבית הורי,
ואפילו מוכנה לעשות את זה.

אבל התת-מודע לא מקשיב לחלק הזה,
המודע.
הוא נזעק להגן עלי מהסכנה.

אז איך מעבירים לתת מודע
את המסר החדש,
זה שאומר:
"אני מבינה שיכולה להיות פה סכנה.
אבל אני מודעת לכך,
ולכן אהיה ערנית יותר,
וככה גם אתפתח ואלמד עוד על עצמי"?

תרגול מדיטציה והשפעתו על התת-מודע

השמיעה היא החוש
שעובר באופן הכי ישר למוח,
מבין כל החושים.

לכן, ההשפעה של מדיטציה מגיעה
באופן מהיר וישיר
וככה יש לתרגול מדיטציה  
השפעה עצומה
על המוח
ועל התת מודע.

כשאנחנו משמיעים לעצמנו מסרים
שאנחנו רוצים להעביר
לתת מודע,
באופן קבוע, מתמשך
ובמצב נינוח
(כזה שהמדיטציה עוזרת לנו להיכנס אליו)

התת-מודע לא יכול
שלא להיות מושפע מזה.

ככה
אנחנו עוזרים לעצמנו
להתגבר על אמונות ודפוסים
שנצרבו עמוק בתודעה שלנו,
ומשפיעים באופן חזק, משמעותי ויומיומי
על החיים שלנו,
יותר נכון על האושר בחיים שלנו,
כמובן
בחלק הלא מודע.

מה התועלת של מדיטציה לפני השינה?

כשאנחנו ישנים,
החלק המודע שלנו ישן איתנו.

מי מתעורר ביתר שאת לחיים ?
נכון,
התת-מודע.

כשאנחנו מקשיבים
למדיטציה לפני השינה ממש
יש לזה כמה השפעות מיטיבות:

-אנחנו נרגעים
ומאפשרים בזאת לעצמנו
שינה רגועה יותר,
נינוחה יותר,
שינה שמאפשרת לנו
יותר מנוחה בלילה
ויותר ערנות, מיקוד וחיוניות ביום.

הדבר החשוב הנוסף:

בתרגול המדיטציה לפני השינה
אנחנו "מדברים" באופן ישיר יותר
עם התת-מודע,
מזרימים אליו את המידע
שאנחנו רוצים שהוא יקלוט
בזמן שהוא הכי פעיל,
הכי "בעבודה"

וההשפעה של המסרים
שאנחנו מעבירים בתרגול המדיטציה
לתת מודע שלנו
מתעצמת אפילו יותר.

רוצה להתחיל להשפיע לטובה על התת-מודע שלך
ולא ממש יודע איך?

מזמינה אותך באהבה
לקבל במתנה את המדיטציה שהקלטתי:
"להסכים שיהיה לי פשוט"

 

רוצה לשמוע על עוד דרכים
להשפיע על התת מודע שלך
וליצור חיים מאושרים