למה כוח רצון הוא לא העניין ביצירת הרגלים שנשארים


לפני שנענה על השאלה למה כוח רצון הוא לא העניין
בואו נדבר על הקושי שביצירת הרגלים חדשים
וכמה לא קל לשמר את כוח הרצון לאורך זמן.

הסצנה שלפניך מציירת רגע מתוך מערכת היחסים בין כוח הרצון
לבין… ההרגלים החדשים שאנחנו רוצים ליצור,
מן הסתם כולנו יכולים למצוא את עצמנו במצב כזה או דומה לזה.

כל מוצ״ש אני יושבת על הספה, מבטיחה לעצמי שממחר
אני מגייסת את כל כוח הרצון שלי ומתחילה…
מתחילה לעשות פעילות גופנית
משנה את הרגלי האכילה שלי
מטפלת בניירת ומסדרת אותה במקום בלי שתצטבר בערמה
מתרגלת מדיטציה כל בוקר
אוספת את כל מה שהוצאתי היום מהמקום ומחזירה.


אז גייסתי את כוח הרצון שלי, הבטחתי לעצמי ו…
מה עכשיו?
או מה באמת יקרה ביום ראשון בבוקר?

יכול להיות שביום ראשון בבוקר אני עוד אזכור את ההבטחה לעצמי
אזכר בגיוס כוח הרצון שלי
ואקיים את ההבטחה שלי מתוך תחושה של מאבק
ושל ניסיון להימנע מהחוויה שאני מאכזבת את עצמי.

האם אצליח להמשיך ולהתמיד,
מדי יום לגייס בכל הכוח את כוח הרצון שלי?
מה יקרה ביום שלישי? ובכמה ימים שאחרי?

מחקרים מראים שרוב ההבטחות לעשות שינוי בהרגלים
מתמוססים כעבור זמן ממוצע של עד שבועיים.

כן, ליצור הרגלים חדשים יכול להיות ממש קשה
גם אם אנחנו ממש משתדלים לגייס את כל כוח הרצון שלנו.

למה זה כל קשה?

ולמה מאבק בכל כוח הרצון עדיין לא פותר לנו את הקושי?

יש לזה סיבה טובה, והיא לא קשורה לכוח הרצון,
היא קשורה למנגנונים הישרדותיים שלנו.

בלי להכנס להסברים ארוכים ומתישים
אני רק אספר שלמרות שיש לנו רצון לעשות שינוי וליצור הרגלים מיטיבים
יש בנו חלקים נוספים, שמגלים התנגדות לרעיון.
אחרת זה לא היה לנו קשה ליצור הרגלים חדשים.


יש בנו חלק אחד ספציפי שמתנגד ליצירת שינויים,
והוא חלק פרימיטיבי, המוח הקדום,
שיש לו תפקיד מאד מאד חשוב:
לדאוג שנישאר בחיים.

המוח הקדום, המכונה גם מוח הזוחלים
לא מתענין אפילו קצת מה שלומנו ואיך אנחנו מרגישים
מה אנחנו רוצים שיקרה לנו
ואיזה הרגלים אנחנו רוצים ליצור בחיים
כדי שיהיה לנו יותר טוב
כדי שנהיה יותר בריאים, יותר רגועים, יותר שלמים עם עצמנו.

כל מה שמעניין את המוח הזה הוא –
שנישאר בחיים, שנשרוד.

המוח הזה עובד ככה:
עשיתי משהו פעם אחת, פעם שניה, פעם שלישית,
נשארתי בחיים אחרי כל פעם כזו –
זה עובד! המשהו הזה שעשיתי נתפס כ״נכון״
למערכת ההשרדות הזו, ולכן אין שום סיבה לשנות את זה.
ולהפך – כל ניסיון לשנות את זה
נתפס כאיום על המערכת הזו, שעובדת כל כך קשה וחזק
לשמור אותי בחיים.

עכשיו בואו ניקח את זה להרגלים שלו-
יש לי הרגל לקום מאוחר כל בוקר,
מוח הזוחלים שלי מבסוט – אני עדיין חי עם ההרגל הזה.
אני רוצה להתחיל לקום מוקדם
מוח הזוחלים נכנס לכוננות התגוננות,
משהו משתנה, כלומר משהו מאיים עלינו,
חייבים לעשות הכל כדי לעצור את זה!

זאת הסיבה ששינוי הרגלים
על בסיס גיוס כוח הרצון
ירגיש לנו כמו מאבק שאנחנו צריכים להילחם בו.

מה קורה כשכוח הרצון שלנו נלחם במוח הזוחלים לאורך זמן?

כשאנחנו מגייסים את כוח הרצון שיאבק במוח הזוחלים
ומצפים ממנו שיעשה את זה לאורך זמן,
כי הרי הרגלים זה עניין מתמשך
קורים כמה דברים:

הראשון – אנחנו נתונים בתודעה של מאבק.
מתקיימים בנו שני כוחות מנוגדים
(הצורך של מוח הזוחלים מו הרצון שלנו ביצירת הרגלים חדשים).

השני – אנחנו משתמשים בהמון משאבים
כדי להילחם את המלחמה הזו, של הכוחות המנוגדים.

השלישי – כמו שקורה כשנדרשים להשתמש
בזמן קצר בהמון משאבים –
אנחנו מתישים את עצמנו במאבק.

בשלב הבא בדרך כלל נתחיל לזייף – פעם כן ופעם לא, לדחות
לוותר לעצמנו, ולהיכנע
לכוח המאוד חזק של מוח הזוחלים
ונחזור להבטיח לעצמנו ש
״ממחר״, ״מיום ראשון״, ״בחודש הבא״ וכו׳.

ומכאן הדרך קצרה לשרשרת של מחשבות שופטות על עצמנו.
מחשבות לא נעימות, ובטח שלא מקדמות.
אולי אפילו נדבר אל עצמנו לא יפה במילים כמו
״לוזרית״, ״חסרת אופי״, ״בלי כוח רצון״
שפה שלא היינו משתמשות או משתמשים בה
כלפי אף אחד אחר,
בטח לא מישהו שאיכפת לנו ממנו.

הבנו שגיוס כוח הרצון לא יעזור לנו ליצור הרגלים שנשארים לטווח ארוך,
אז מה כן יעזור?

מכיוון שכבר ברור לנו שכוח הרצון
לא יוכל להיות הכוח המניע לאורך זמן,
ולא יוכל להיות חזק יותר
ממוח הזוחלים שרוצה להשאיר אותנו בחיים
ע״י היצמדות להרגלים הישנים, אלו שכבר קיימים,
אנחנו צריכים למצוא את הדרך לרתום את מוח הזוחלים
לרצות יחד איתנו לעשות את השינוי.

בעצם הרעיון שמוח הזוחלים ירצה לעשות שינוי
וליצור הרגלים חדשים יש סתירה-
הוא הרי רוצה לשמר את הקיים!

ומכיוון שהוא באמת לא יעשה לנו את הטובה הזו
ולא משנה כמה יפה נדבר איתו
וכמה נסביר לו שההרגלים שאנחנו רוצים ליצור
הם חשובים ויעשו לנו טוב,
וגם לא יעזור שנבקש ממנו בעדינות להרפות קצת
מהאחיזה בהרגלים הישנים,
מה שאנחנו צריכים לעשות זה –
לגרום לו להבין ולהשתכנע שאנחנו בטוחים,
כלומר שהקיום שלנו בטוח
גם כשאנחנו נוטשים הרגלים ישנים
לטובת הרגלים חדשים שאנחנו יוצרים לעצמנו.

כמו עם בני אדם,
ביטחון הוא תנאי בסיסי כדי לגרום לשיתוף פעולה
עם משהו שאנחנו רוצים לעשות,
ובשביל יצירת הרגלים מיטיבים אנחנו זקוקים לשיתוף פעולה
של כל החלקים שבנו –
אלו שממש ממש רוצים בשינוי
ואלו שממש מתנגדים, אחד חזק בהם הוא מוח הזוחלים
(מן הסתם לכולנו יש עוד חלקים, אבל נניח לזה לעת עתה)
ליצירת ההרגלים המיטיבים. 

איך גורמים למוח הזוחלים ההישרדותי להרגיש בטוח
כשאנחנו עושים שינוי בהרגלים שלנו ולשתף איתנו פעולה?

מכירים את הסרטים על התלמיד שהיה הכי מפריע בכיתה?
כל המורים רבו איתו, סילקו אותו מהשיעורים
היה ברור שאין לו שום מוטיבציה להתנהגות הרצויה בבית הספר
עד שהגיע מורה אחד שהתחיל לשים לב לאליו, להקשיב לו
ומתוך ההקשבה הבין מה הוא צריך, הראה לו שהוא מאמין בו
והתלמיד ה״מופרע״ התגלה ככזה שמשתף פעולה
אם רק מקשיבים לו ונותנים לו תשומת לב לא שופטת.

אז ככה אנחנו רוצים להיות עם מוח הזוחלים שלנו.

אנחנו רוצים שהוא ידע שאנחנו מקשיבים לו.
וגם שהוא ידע שאנחנו מעריכים את העבודה הקשה שהוא עושה
בלשמור עלינו.
אנחנו רוצים שהוא ידע שאנחנו נזוז לעבר ההרגלים החדשים בקצב כזה
שיאפשר לו להרגיש בטוח,
וכל הזמן נבדוק איתו מה שלומו ומה הוא צריך מאיתנו,
ושאם לרגע הוא מרגיש לא בטוח
נעצור וניתן לו את מה שהוא צריך מאיתנו
את אותה ההקשבה, תשומת הלב,
האטת הקצב שלה הוא זקוק.

יכול להיות שזה נשמע לך לא לגמרי ברור
איך מקשיבים למוח הזוחלים, ולחלקים האחרים שמתנגדים
ואני ממש יכולה להבין את זה.


ההקשבה הזו, לחלקים המתנגדים
כשאנחנו רוצים ליצור הרגלים חדשים מיטיבים
היא משהו שאנחנו לא מורגלים בו,
להפך, אנחנו רגילים ״להיכנס בעצמנו בכל הכוח״.

זוהי הקשבה שמבוססת על תשומת לב נוכחת ולא שופטת 
ברגע ההווה – תשומת לב שאותה אנחנו לומדים לתרגל וליישם
תוך כדי האטה, התבוננות מחודשת
ותוך כדי שאנחנו שואלים שאלות שקודם לא ידענו לשאול.

ההקשבה הזו היא אחד התנאים הבסיסיים
ליצירת ביטחון אצל החלקים המתנגדים בנו לשינוי,
ובטח לחלק של מוח הזוחלים.
וזהו רק חלק אחד חשוב ומשמעותי
ביצירת הרגלים חדשים ומיטיבים שנשארים,
מתוך הקשבה ובנחת
ובלי להיכנס למאבק של הכוחות המנוגדים שבנו.

זהו חלק אחד מתוך גישה שלמה ותוכנית שלמה
שיצרתי ליצירת הרגלים מיטיבים שנשארים.

אני, בטטת כורסה בדימוס, אחרי ריצה
לא תודות לכוח הרצון אלא לבחירה ביצירת הרגלים חדשים בנחת והקשבה

רוצה לקבל את המדריך שכתבתי
״חמישה דברים שכדאי לדעת כשרוצים ליצור הרגלים מיטיבים״?
השאירו פרטים כאן וכתבו את המילה ״מדריך״

ואם כבר בוער לך להתחיל את השינוי
וליצור בחייך הרגלים מיטיבים שנשארים, ובנחת –
כל הפרטים על הקבוצה הקרובה כאן (להשאיר פרטים ואחזור) 

 ועוד משהו –
אפשר להתחיל כבר עכשיו ליצור הרגל של
תרגול מדיטצית מיינדפולנס קצרה של תשומת לב לנשימה

כאן


טרנספורמציה רגשית, אושר ומדיטציה נפגשים


איך לעבור טרנספורמציה רגשית ולהגיע לאושר ?

מה זה בכלל טרנפורמציה רגשית?

טרנספורמציה רגשית, אושר ומדיטציה נפגשים.
נשמע כמו התחלה של בדיחה?
(אם היינו מחליפים את הנפגשים
ב"נכנסים לבר").

אני יודעת
שלהרבה אנשים
המלים האלו –
טרנספורמציה רגשית
אושר
מדיטציה

נשמעות כמו בדיחות
במקרה הטוב
וכמו משהו שמוכרים להם
כמו אופיום להמונים –
זה זול, זה ממכר,
אבל לא באמת רלוונטי,
לא באמת
משנה את המצב
ולא באמת
יוצר את המציאות הרצויה,
ולכן זה יכול
בעיקר לעורר ציניות, התנגדות
והתכחשות למה שלי כבר ידוע:

אושר הוא לא מילה גסה

במלים אחרות,
האושר בהחלט אפשרי לנו.

אז למה אנחנו
לא מצליחים להרגיש אושר,
או חווים אושר לעיתים רחוקות בלבד?

יש לזה לא מעט סיבות.
כמה מהן הן האמונות
שנטבעו בנו עוד בילדותנו:
שהחיים זה לא פיקניק,
שצריך לעבוד קשה,
שהאושר שלנו תלוי
בגורמים חיצוניים לנו,
במה יש לנו
או באנשים אחרים.

יש גם שירים
שמספרים לנו כמה קשה
להיות מאושרים
אחד מהם הוא
"העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש…"
ויניסאוס דה מוראס,
תרגום אהוד מנור

איך התת מודע עובד ולמה הוא מפריע לנו בדרך לאושר

התת מודע שלנו
מכיל מערכת שלמה ומסועפת
של אמונות, פחדים,
דפוסים וטראומות
שנוצרו במהלך חיינו,
רובם בילדות.

בלי להיכנס לשאלה
למה אנחנו לא מודעים
לכל מה שבתת מודע,
נזכור רק
שמדובר במנגנונים אוטומטיים
שבאים להגן עלינו
מפני מה שהתת מודע
תופס כסכנות.

המוח הקדום שלנו,
מוח הזוחלים,
זה שאחראי על ההישרדות
(ומכאן שתפקידו
להגן עלינו מפני סכנות)
שואף לדבר אחד:
לישרוד.
כלומר – אם נשארנו בחיים
זה סימן שזה הכי בטוח,
והוא ינחה אותנו
לחזור שוב ושוב
על הדפוסים ש-
השאירו אותנו בחיים.

איך נשארנו,
באיזה מצב רגשי,
זה כבר לא מעניין את המוח הזה.
הוא תמיד ינחה אותנו
להישאר בחיים,
גם במחיר האושר.
ומכיוון שהוא אחראי על ההישרדות
הוא גם יהיה הראשון
שימהר לזהות "סכנות"
ולהפעיל את מנגנוני
ההשרדות.

המשמעות של
טרנספומציה רגשית
היא למעשה
להפסיק את השעבוד
למוח הזוחלים הקדום,
ולדפוסים שפוגעים בנו ומכאיבים לנו
שוב ושוב.

מנגנוני ההשירדות
לא מגינים עלינו מפני
איום קיומי,
מכיוון שהיום
אנחנו כמעט ולא חשופים
לסכנות קיומיות מיידיות
כמו שהיינו כשהמוח הזה נוצר להגנתנו.

אז מה כן יביא לאושר? אולי חשיבה חיובית?

חשיבה חיובית
יכולה להוביל לרגש חיובי
ובכך לאפשר לעצמנו
להרגיש יותר
אושר.

אבל…
חשיבה חיובית היא עניין מורכב.

כדי שחשיבה חיובית
תביא לנו אושר
אנחנו צריכים להקשיב לעצמנו
ולשים לב,
מתי אנחנו נמנעים מלהרגיש
רגשות שאינם נעימים לנו
אבל צריכים לקבל את מקומם,
אחרת,
זוהי למעשה לא חשיבה חיובית
אלא הדחקה.

חשיבה חיובית שמאפשרת אושר,
היא כזו שבה
אנחנו מצליחים לפגוש
את כל קשת הרגשות שלנו,
ולדעת שזה בסדר,
גם כשאנחנו מרגישים
פחות שמחים.

חשיבה חיובית
מאפשרת לנו  
לפגוש מצבים מורכבים
שמעוררים בנו רגשות שונים
בלי שנרגיש
שאנחנו צריכים שזה יסתלק,
שהרגש הזה לא יהיה.

החיים מזמנים לנו
כל מני אתגרים.
אם נצפה מהחשיבה החיובית
שתיצור לנו רק מציאות מהאגדות,
בוודאות נתאכזב
ונישאר אומללים.

עוד עניין עם חשיבה חיובית
הוא ש-
חשיבה חיובית
עובדת רק מהמודע.
היא אמנם משפיעה על התת מודע,
אבל זה דורש תרגול
התמדה
והרבה סבלנות,
כי התת מודע שלנו
ימשיך למשוך אותנו
להתנהגויות, דפוסים ורגשות
הרגילים,
אלו ש"מגינים" עלינו
מפני "סכנות"

להשפיע על התת מודע עם מדיטציה ולהגיע לאושר

או קיי,
אז איך עוזרים
לתת מודע לשתף יותר פעולה
איתנו ועם הרצון המודע שלנו
לטרנספורמציה רגשית ולאושר?
אחת הדרכים הטובות לזה היא –
מדיטציה.

למה מדיטציה?
כי מדיטציה  פועלת
ישירות על התת מודע.

תרגול מדיטציה
הוא כלי עוצמתי
לטרנפורמציה רגשית.
(הסבר על סוגי המדיטציה השונים
כאן בקישור )


אנחנו יכולים להתמקד
במדיטציה מונחית
אם אנחנו רוצים
טרנספורמציה רגשית
ממוקדת בתחום ספציפי,
ואנחנו יכולים לעשות מדיטציה
שקטה או מונחית רלוונטית
אם אנחנו רוצים
להגיע למצב של שלווה ורוגע כללי,
שחרור ממתחים
מיקוד גבוה יותר
ואפילו לשינויים במערכות היחסים
(וזוהי הטרנספומציה הרגשית).

מזמינה באהבה
לקבל ממני במתנה
את המדיטציה
"להסכים שיהיה לי פשוט"

 

טרנספורמציה רגשית לאושר עוברת דרך התת מודע, מדיטציה היא כלי עוצמתי להשפעה על התת מודע
טרנספורמציה רגשית


חשיבה חיובית ושפע, יציאה מתקיעות ואושר אמיתי


חשיבה חיובית זה … "תחשוב טוב יהיה טוב"?

חשיבה חיובית – ברור שכן!  או ש…?

היתה לי שיחה עם מישהו
על חשיבה חיובית.
בת הזוג שלו עמדה בפני
קבלת תשובה לאחר בדיקה
שהיא עשתה.
הוא אמר לי שהוא
חייב להיות במצב של
חשיבה חיובית,

כלומר –
מקפיד לדמיין כל הזמן
רק את התוצאה
שלה הוא מקווה –  מתקבלת.

שאלתי אותו
מה יקרה לו
אם תתקבל תוצאה אחרת.

הוא ענה
שהוא לא מוכן לחשוב על זה
בכלל.

עכשיו,
שיהיה ברור –
אני לא שופטת
את הבחירה שלו
לחשוב כמו שהוא חשב.

רק רוצה להגיד
שהנסיון שלי
בעבודה עם אנשים
הראה לי,
שכשחושבים על תוצאה אחת
כעל "חיובית"
ועל אחרת כ"שלילית",
מפתחים למעשה תלות
באותה תוצאה,
ואז…
זה יכול להחליש אותנו.

 

ועוד משהו –
כשאני במצב של "חשיבה חיובית"
אני למעשה

שופטת את הרגשות שלי,
לחיוביים ולשליליים.
ואז –
קשה לי יותר
לקבל רגשות שקיימים בי,
קיימים בכולנו לפעמים,
כמו עצב,  כאב,
צער ואחרים.

אני רוצה להיות
בתחושה וידיעה
שכל רגש שאני חווה
הוא לגיטימי,
פשוט כי זה הרגש
שמתקיים בי ברגע הזה,
במקום
לנסות לסלק לרגש כלשהו,
כי הוא לא
חשיבה חיובית.

אני רוצה להיות מסוגלת
לתת מקום
לכל קשת הרגשות שלי.

שפע, ושפע של רגשות

שפע הוא למעשה מצב תודעה
שמקבל את הביטוי
בעולם הגשמי.

שפע לא מתבטא רק בכסף.

אדם יכול שיהיה לו המון כסף
ולא להיות בתודעת שפע
ואז – הוא לא ירגיש בטוח,
לא ירגיש נינוח.
יתכן שירגיש שהכסף
גוזר עליו בדידות,
העדר קשרים קרובים ואמיתיים,
דאגות
וקשיים נוספים.

איך זה קשור לרגשות?

כשאנחנו מאפשרים
לכל קשת הרגשות שלנו
לקבל מקום,
להיות לגיטימיים,
תוך כדי הבנה,
שרגש הוא רק רגש
הוא לגיטימי
אנחנו יכולים לחוות אותו
ולהישאר בחיים.

כן,
גם רגשות שהם פחות
נעימים לנו.

מיינדסט של שפע

מיינדסט של שפע
או מצב של תודעת שפע
הוא מצב שבו
אנחנו מבינים
שכל מה שיש לנו היום
הוא ביטוי של כל מי
שהיינו בעבר,
וכל מה שיהיה לנו מחר
הוא ביטוי של
מי שאנחנו היום.

אם נתמסר לדאגה,
לפחד ממה יהיה
לשיח פנימי של מאבק
ושל חוסר –
זה יקבל את הביטוי שלו
בעולם הגשמי שלנו.

לעומת זאת,
גם אם היום
המצב שלנו רחוק
מלהיות המצב שהיינו רוצים,
ואנחנו יודעים,
מוכנים לדעת
מתוך התמסרות מלאה
שלדאגה אין מקום
כי אין לנו באמת ידיעה
מה יהיה מחר
או ברגע הבא,
וברגע הזה –

יש לנו את כל מה
שאנחנו זקוקים לו
ואף יותר מכך –

אנחנו בתודעת שפע.

אז איך להיות בתודעת שפע?

איך להיות בתודעת שפע
זה מערך שלם של ידע.
חלק ממנו פרוס פה כבר
בפוסטים האחרים,
וחלקו עוד יפורסם.

אבל –
יש דבר אחד
שאנחנו יכולים להתחיל לעשות
כבר היום
שיכול לשנות לנו
את התפיסה לגבי המציאות הנוכחית
ובכך
לשפר לנו את מה שאנחנו יוצרים
במציאות של הרגע הבא:

בכל פעם שאנחנו
מרגישים קושי, התנגדות,
דאגה, מאבק, מאמץ
פחד ממה יהיה
ודומיהם –
(שהבנו כבר

שהם משקפים מצב
של תודעת חסר, ההפך משפע)
לומר לעצמנו בלב:
"הכל בסדר".

כשאנחנו אומרים לעצמנו
"הכל בסדר"
אנחנו מזכירים לעצמנו
לחזור לכאן, לעכשיו
להיות נוכחים
בהווה.

בהווה שלנו
הכל בסדר.
אנחנו חיים,
אנחנו נושמים
וגם אם יש דברים
עלומים לגבי העתיד –
הם לא קורים כעת,
הם רק במחשבות שלנו!

זוכרים?
אנחנו לא יודעים כלום
על הרגע הבא,
וכרגע,
באמת
הכל בסדר!

גם אם יש דברים
שלא ברור לנו
למה הם קורים כמו שהם קורים
אנחנו רוצים להגיד לעצמנו
"הכל בסדר"
כי ההתנגדות
רק מרחיקה אותנו
ממצב של התרווחות,
קבלה ו…
כן, תודעת שפע.

יציאה מתקיעות בחיים בהקשר של שפע

כדי לצאת מהתקיעות בחיים
בכל מה שקשור לשפע
(שאגב,
לא יכול להיות נפרד
מתחומי החיים האחרים)
אנחנו רוצים קודם כל
להפסיק להתנגד,
להפסיק את הויכוח שלנו
עם המציאות.


זוכרים?
המציאות שלנו היום
היא שיקוף
של מי שהיינו
עד היום.

כשנשנה את
נקודת המבט שלנו

את מצב התודעה שלנו
לתודעה של שפע, נוכחות והתמסרות –
נמצא את עצמנו
באותה מציאות:
של שפע, נוכחות והתמסרות.

אושר אמיתי

וזהו האושר האמיתי.

מצב תודעה של
שפע, נוכחות והתמסרות
הוא האושר האמיתי.

אושר אמיתי לא מגיע
ממה שיש לנו
או אין לנו
בחיים.

אושר אמיתי מגיע
ממצב התודעה שלנו,
הידיעה שאנחנו אלו
שמייצרים לעצמנו
את השפע,
ואת החוויה הקיומית
של שלווה,
של התרווחות
בתוך המציאות שלנו,
וההתמסרות ליצירה של זה.

מתוך תפיסת נוכחות
ברגע ההווה בלבד
כי רק הוא קיים באמת,
זהו 
האושר האמיתי.

רוצה ללמוד, להבין ולפתח עוד
את תודעת השפע שלך?
כל הפרטים על
סדנת שפע – כאן.