יומן מסע בית ספר – הפוסט הראשון


התחושה מסתובבת לי בבטן
כבר כמה ימים
לא עוזבת.

אני אומרת לעצמי שזה לא הגיוני
אין כאן שום דבר
"מושכל" שאומר שזה יכול להיות
ובכל זאת –
הבטן לא מפסיקה לדבר את זה.

כשהבטן מדברת
צריך להקשיב לה.
זה הרי אחד הדברים
שאני מלמדת.
אז הקשבתי,
וברגע שהקשבתי
נפתחה בי סקרנות גדולה.

"איך בדיוק את חושבת
שאני יכולה לעזור לך?"
היא שאלה כששיתפתי אותה
בהגיגי הבטן שלי
והתשובה היחידה שיכולתי לתת לה
היא שאני באמת לא יודעת
רק יודעת שיש לנו משהו לעשות ביחד.

לשמחתי הרבה,
היא הסכימה.

קבענו פגישה בלי לדעת
מה הולך לקרות בפגישה הזאת
ולאן זה לוקח.

דיברנו על זה
שכל כך הרבה דברים
שאני יודעת
ושאני עושה ורוצה לעשות
רוצים לצאת לאור
ולא בדיוק ברור איך
ואז היא הבריקה:

"את הולכת להקים בית ספר.

בית ספר
שיהיה בית,
מקום
לידע שיש לך
לעבור הלאה.

בית ספר

כי את מורה.
לא כי יש לך ידע
לא כי את רוצה
אלא פשוט כי את מורה."

הקשבתי לה
וזרמים עברו לי בגוף.
זרמים של התרגשות
ושל פחד.
הרגשתי עייפות גדולה
עייפות כמו שהרגשתי
רגע לפני שפגשתי את בנזוגי
בפעם הראשונה.
עייפות שנובעת
מהידיעה שמשהו חדש וגדול
הולך לקרות.
גדול כמו זוגיות מרגשת
אחרי 5 שנות לבד,
גדול כמו
בית ספר
אחרי שנים של הליכה פעילה
בשדות הידע שצברתי
והידע שאיתו הגעתי
ורצון עז
להביא אותו כמו שאני מבינה
ומכירה אותו
אליך
אליכם.

כמו בתחילת כל מערכת יחסים
עוד לא ברור
איך זה הולך להיות
מה בדיוק הולך לקרות
יש כוונה
ואהבה
והתרגשות
והרבה הרבה סקרנות.

הבלוג הזה
הוא החלון שאני פותחת
למערכת היחסים החדשה הזו
שלי עם בית הספר
של בית הספר איתי.
מזמינה אותך באהבה
להציץ.

ובלי לשים לב
אני קולטת עכשיו
שהבלוג הזה
ניטע בט"ו בשבט
וכמה זה סימלי ונחמד
ומתאים לי
שהוא גם מתחבר לטבע.

יומן מסע בית הספר – הפוסט הראשון נולד בט"ו בשבט, ומרגיש כמו משהו שרק מנץ, כמו ניצן חדש ומרגש

 


10 thoughts on “יומן מסע בית ספר – הפוסט הראשון

  1. אני אגיד ואו ושאני סקרנית לראות את הדרך שלך.נראה לי שהיא תהיה מרתקת ומלאת השראה

  2. מרגשת! מרגשתמרגשתמרגשת! חוץ מהכתיבה היפה שלך, את בהתפתחות והתבוננות בלתי נלאית. זה ממש מתאים לך ללמד.
    מחכה לפוסט הבא שלך..

  3. פוסט מרגש מאוד נורית.
    אני בטוח שהמסע הזה יהיה מרתק, ומאחל לך המון בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *