אפשר להיות מאושרים


כולם יכולים להיות מאושרים?

כן, כולם יכולים להיות מאושרים

כשאני אומרת שכולם יכולים להיות מאושרים,
אני יודעת שזה יכול לעורר שאלות,
שלא לומר התנגדות.

אני שומעת תשובות כמו:
"איך אפשר להיות מאושר כש…"

זה בכלל לא משנה מה ממשיך את המשפט,

כל עוד אנחנו תולים את האושר שלנו
בגורמים חיצוניים לנו.

מי משפיע על מי? המציאות על האושר שלנו או האושר שלנו על המציאות?

אני זוכרת שיחה שהייתה לי עם מטופלת,
אמא לשני ילדים:
היא סיפרה לי שלבן שלה יש בעיות מולדות
בהמון תחומים (קושי בדיבור, דיסלקציה, גמישות יתר ועוד),
והיה צריך מאד להתאמץ כדי להשיג
דברים שילדים אחרים מגיעים אליהם בקלות.
ואילו הבת שלה יצאה "מושלמת",
חזקה פיזית,
מדברת טוב והכל הולך לה בקלות.

ולמרבה הפלא,
נראה שלבן תמיד טוב.
הוא תמיד מרוצה, סולח בקלות,
כשמשהו קורה הוא "מדפדף"
או מצליח למצוא את הפן המשעשע בזה.
ואילו הבת –
כמעט אף פעם לא מרוצה.
שום דבר לא מספיק לה,
היא תמיד משווה,
מתלוננת, מרגישה שאין לה מספיק
משום דבר.

לכאורה, היא הייתה צריכה להיות המרוצה, המאושרת,
והיינו מצפים שהוא יהיה זה שיותר סובל בחיים.

אז מה יש כאן?

יש כאן עניין של גישה.
אמנם כשאנחנו ילדים,
אנחנו אולי פחות רואים
את יכולת הבחירה שלנו בגישה.

אבל-

ככל שאנחנו גדלים
אנחנו יכולים לראות את זה
ולבחור –

האם אנחנו רוצים לחיות בטוב,

להיות מאושרים
ולא משנה מה הקלפים שנקבל,
או שאנחנו בוחרים
באומללות, בקורבנות,
בלחפש את האשמים במצבנו
ובעצם לשחרר את עצמנו מאחריות על עצמנו.

אושר הוא מצב של תודעה

"כשאתה חושב שכל דבר
הוא באשמת מישהו אחר,
אתה תסבול מאד.
כשתיווכח שהכל נובע
רק מעצמך,
תדע שלום ושמחה"

מיוחס לדלהי למה ה-14

 

תודעה של אושר
היא לא "חשיבה חיובית".
תודעה של אושר היא הרבה מעבר לזה.
תודעה של אושר
היא מצב
שבו אנחנו מקבלים באהבה
את מה שקורה לנו,
מתוך ההבנה שזה שיקוף
של מי שאנחנו,
גם אם מדובר בתת מודע שלנו.

כשאנחנו במצב כזה,
אנחנו מפסיקים להאבק בקשת הרגשות שלנו
ואז –
עצב, כאב או רגשות נוספים
שאנחנו תופסים כ"שליליים"

מקבלים את המקום שלהם בתוכנו,
לא הופכים לדרמה (הפנימית או החיצונית) שמתרחשת
כשאנחנו מנסים להימנע מהרגשות האלה
או כשאנחנו נבהלים מהם,
והכי חשוב –

לא הופכים את המצב לסבל.

איך לרתום את התת-מודע שלנו כדי להיות מאושרים?

יש לא מעט דרכים
להשפיע על התת מודע שלנו
כדי שיהיה מסונכרן
עם הרצונות המודעים שלנו.

במלים אחרות,
אנחנו יכולים להשפיע
על התת מודע שלנו
כדי להיות יותר מאושרים.

הדבר הראשון שנדרש לזה הוא –
לבחור.

הדבר השני –
להתמיד.

השני הוא אפילו יותר קשה מהראשון,
כי המציאות יכולה למשוך אותנו

בקלות למקמות שבהם לא נרגיש
שיש השפעה לבחירה שלנו,
ועדיין –

כשאנחנו זוכרים את הבחירה
להשפיע על התת מודע
באופן עקבי –

אנחנו נתמיד גם אם
לפעמים זה לא ברור למה.

כל אחד יכול לבחור להיות מאושר

נכון, כל אחד יכול לבחור
להיות מאושר.

העניין הוא,

שקל לנו להחליט,
והרבה פעמים קשה לנו
לעמוד בהחלטות.

לכן, אחרי שבחרנו
להיות מאושרים,
אנחנו רוצים לבחור גם
להיות מחוייבים לבחירה,
ולהתמיד
במה שבחרנו לעשות
כדי לעזור לעצמנו
להשפיע על התת מודע
וליצור חיים מאושרים יותר.

אז מה לעשות כדי להיות מאושרים?

להיות מאושר,
כמו הרבה דברים בחיים,
זו מיומנות.

גם אם לא "נולדנו" מאושרים
או לא התרגלנו לזה,
אנחנו יכולים לבחור בזה
וללמוד
איך לעשות את זה.

שני כלים שאני רוצה להציע לך הפעם
הם מדיטציה
והו'אופונופונו
ידע עתיק מהוואי
מופלא בפשטותו ועוצמתו
שמלמד אותנו
איך לשחרר מטענים מעכבים
בקלות,
ולהיות בכך יותר מאושרים.

ואם כבר הצעתי לך מדיטציה,
מזמינה אותך באהבה לקבל במתנה
את המדיטציה שהקלטתי:
להסכים שיהיה לי פשוט

אושר הוא לא מילה גסה
אפשר להיות מאושרים

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *