כל מה שצריך זה אהבה


לאהבה פנים רבות, כבר כתבו משוררים. המון שירים, המון ספרים, מה כבר לא נכתב על אהבה.

אז הנה עוד אחד – על כוחה של האהבה.

"אני רוצה להתחיל ללמוד יום בשבוע, ובשביל זה צריכה לבקש ממנה שתוותר לי על יום עבודה בשבוע. אבל בשנה שעברה כל כך התכסחנו,
שאני לא יודעת בכלל אם יש טעם לבוא לבקש את זה ממנה.
בכל אופן לא בלי להתחנף אליה קודם, ואת זה אני ממש לא מרגישה שאני מסוגלת לעשות.
אני גם חוששת שהיא תנסה לפגוע בי אם אבקש ממנה,
כי מאז שהיא הבינה שאני לא אתחנף אליה, אני מרגישה שהיא מנסה לפגוע בי".
היא, זאת כמובן הבוסית שלה.

היא סיפרה שלפני שהן התכסחו, הן היו מיודדות מאד,
והבוסית אפילו מאד ניסתה לעזור לה, בין היתר בכך שנתנה לה את העבודה הזאת.

אבל עם הזמן והעבודה המשותפת, היחסים ביניהן התקררו, ובאופן כללי,
היא הרגישה שהיא מאיימת עליה, ושהיא, הבוסית,
מחזקת את העובדות החלשות יותר במקום, אלה שכן מוכנות גם להתחנף אליה.

היא סיפרה שהיא אפילו מרגישה מידה של סלידה ממנה,
כשהיא רואה אותה נהנית מהחנופה של העובדות האחרות.

– למה את חושבת שהיא צריכה שיתחנפו אליה?

– אני באמת לא יודעת, אולי כי היא צריכה להרגיש חזקה?

– ולמה את חושבת שהיא צריכה להרגיש חזקה?

– כי היא לא באמת מרגישה ככה, כי באמת היא חלשה והיא מפחדת שיראו את זה.

– אז אם היא מרגישה חלשה ומפחדת, מה זה עושה אותה?

– חלשה?

– כן, ומה עוד?

– פגיעה?

– נכון.

אווו… בכלל לא הסתכלתי עליה ככה קודם.
אבל עדיין מגעילה אותי ההתנהגות הזו שהיא מקרבת אליה את כל הבנות שמתחנפות אליה.
אני לא מסוגלת להתחנף אליה, זה דוחה אותי.

– את בטוחה שאת צריכה להתחנף אליה כדי לקבל את מה שאת רוצה?

– אני לא רואה דרך אחרת.

– בואי ונחזור למקום שראית אותה קודם: חלשה, מפוחדת, פגיעה. מה לדעתך היא צריכה?

שיאהבו אותה.

– מה זה עושה לך כשאת רואה אותה ככה?

– אני מרחמת עליה, אפילו קצת מזלזלת בה כשאני מתבוננת בה בצורה הזו.
אני רואה שהיא זקוקה בעצם לאהבה, אבל אני לא רואה את עצמי נותנת לה את זה,
כשהיא מתנהגת כמו שהיא מתנהגת.

– את מכירה עוד אנשים שזקוקים לאהבה?

– בטח, הילדים שלי, חברות שלי, בעצם כולם.

– את זקוקה לאהבה?

– כן…

– וזה מעורר בך רגשות של זלזול ורחמים כשאת רואה שאת זקוקה לאהבה?

– לא, זה צורך טבעי שלי, של כולם. ולכולם גם מגיעה אהבה. זה בסיסי.

– אז בואי נחזור אליה, גם לה מגיעה אהבה?

– כן.

– ואיך את מרגישה עכשיו כשאת רואה את הצורך הזה שלה באהבה?

– אני רוצה לתת לה אותה. בלי רחמים. אני מרגישה עצובה בשבילה שהיא לא יודעת לבקש את זה בדרכים אחרות,
ואני רוצה לתת לה אהבה, בלי להתחנף.

– וכשאת מדמיינת את השיחה ביניכן שבה את מבקשת יום חופשי בשבוע לתקופת הלימודים, איך זה נראה?

– רך. אני מסוגלת לעשות את זה. לא נראה לי שתהיה בעיה.

– מזלזלת בה? צריכה להתחנף?

– ממש לא. פשוט רואה אותה כאדם כמוני, עם צורך באהבה.

כעבור מספר ימים קיבלתי ממנה מסרון – ביקשתי וקיבלתי בכלל בלי בעיה,
היתה בינינו שיחה פתוחה ונעימה, והיא אפילו אמרה לי שהיא מאד מעריכה את העבודה שלי.
והכל בזכות זה שפגשתי אותה ממקום של אהבה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *