שפע בשלושה עקרונות פשוטים


לבקש, לקבל, לתת – שפע בשלושה עקרונות פשוטים

היקום פועל על פי עקרונות קבועים, ליקום יש חוקיות קבועה. הכרות של העקרונות, החוקים האלו,
והתנהלות על פי אותם העקרונות, תאפשר לשפע להכנס ולהיות נוכח בחיינו, בין אם נאמין בהם או לא.

המושג "שפע", להבנתי והשקפתי, מתייחס באותה מידה לשפע חומרי (כסף, רכוש וכו'), ולשפע רגשי
(הרמוניה במערכות יחסים, שביעות רצון, סיפוק והרגשה כללית טובה).

מי שפועל על פי שלושת העקרונות הללו, יודע שכל מבוקשו תמיד יסופק.
זוהי הבנה בהירה של  משמעות המושג שפע.

בקש – ויינתן לך.

קבל – ותאפשר זאת לעצמך.

תן – בלי לצפות לתמורה.

שלושת העקרונות האלה, פשוטים מאד ליישום. האם זה באמת כך?

האם אנחנו באמת מבקשים את מה שאנחנו רוצים? והאם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו רוצים?

האם, כשיש לנו הזדמנות לקבל, אנחנו יודעים לאפשר זאת לעצמנו?

והאם, אנחנו באמת באמת – יודעים לתת בלי לצפות לתמורה?

נפרק ונתבונן בכל אחד מהעקרונות, ונראה איך והאם אנחנו מיישמים את זה בחיינו,
ואיך אנחנו יכולים לשפר את יישומם:

נתחיל דווקא מהסוף – העקרון השלישי – לתת, ולא לצפות לתמורה.

על פי רוב, כשאנחנו רוצים משהו, אנחנו מרגישים שחסר לנו משהו.

מן הסתם, אם אנחנו מרגישים שחסר לנו משהו, אנחנו במצב של תודעת חוסר,
ואז, יהיה לנו קשה לתת, שלא לדבר על לא לצפות לתמורה.

תמיד, ובכל מצב, יש לנו מה לתת.

לא בהכרח זה יהיה בחומר. זה יכול להיות חיוך, מילה טובה,
או אפילו מחשבה טובה שלא נאמר אותה בקול רם, אבל נתכוון אליה ונרגיש אותה.
אנחנו יכולים להעיר את תשומת לבו של מישהו למשהו שאולי יכול להועיל לו, פשוט כי אנחנו יכולים.
לכל אחד יש מה לתת.
נגיעה. חיבוק. רעיון. חיוך.

לשחרר ציפייה מלקבל משהו בחזרה. אולי זה אפילו יותר קשה מאשר לתת.
למשל, לפעמים אני עוצרת להולך רגל במעבר חציה, וקצת נעלבת אם הוא לא מראה הכרת תודה,
ואפילו בהנהון קטנטן. והרי זכות הקדימה היא שלו! מוכר לך? אולי משהו דומה?

אם נתבונן ברוב הפעמים שאנחנו נותנים, נגלה כי איפשהו, אפילו בירכתי התודעה שלנו,
יש לנו איזושהי ציפיה לתמורה.

"שלח לחמך על פני המים, כי ברבות הימים תמצאנו" – המשפט מתייחס בדיוק לזה –
אין לנו שום יכולת לדעת מה יחזור אלינו, באיזו צורה ומתי, ובכל זאת – "שלח לחמך", כלומר – תן.

על פי החוקיות של היקום, רוב הסיכויים שזה יקרה ברגע הכי פחות צפוי.

בקש – וינתן לך.

"ברור שאני מבקש מה שאני רוצה".
באמת כמה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו רוצים משהו ממישהו, ולפני שאנחנו מבקשים,
אנחנו מנהלים עם עצמנו שיחה שלמה, ממציאים את התשובות (תרוצים) של האחר, ולבסוף נמנעים מלבקש?
כמה פעמים אנחנו רוצים משהו, אבל מתמקדים במה שאין לנו, במקום במה שאנחנו רוצים?
מעצמנו, מאחרים, מהיקום… אנחנו פשוט לא מבקשים.    בקש – וינתן לך, כפשוטו:
אם נבקש את מה שאנחנו רוצים, נאמין שאנחנו יכולים לקבל את זה – ינתן לנו.

ככל שנהיה מדויקים בהבנה של מה אנחנו רוצים לעצמנו, ומה התועלת שזה מביא לנו,
יהיה קל יותר, לעצמנו, לאחרים וליקום, לתת לנו את זה.

קבל – ואפשר לעצמך.

מכירים את הפולניה הזאת, שמישהו רוצה לתת לה משהו, אפילו מחמאה, והיא, במקום להודות,
להנות ממה שקיבלה – אומרת "לא,תודה", או "באמת שזה לא נעים לי…", "אני לא יכולה לקחת את זה ממך",
ויש לזה עוד שלל גרסאות פולניות (ולא, לא מדובר על עדה, מדובר על תכונה).

בואו ונשים לב מתי אנחנו אותה "פולניה", מונעים מעצמנו מלקבל כשממש מבקשים מאיתנו לתת לנו.

כשאנחנו פוגשים הזדמנות לקבל משהו – מישהו אחר רוצה לתת לנו!

כשאנחנו לא מקבלים מה שהיקום או אחרים,רוצים לתת לנו – אנחנו עוצרים בעצמנו ולעצמנו את השפע!

שפע הוא זרימה, הוא מצב של לתת, לקבל, לרצות, להנות.

שפע הוא חיות.

שפע הוא ההפך, האנטי-תזה, מ"פולניות".

שפע הוא לבטוח, לתת אמון, להתמסר, ובדיוק ההפך מלהחזיק דברים קרוב אלינו ולפחד שיחסר.

לכן – כשאנחנו יכולים – ניתן. זה לא יחסיר מאיתנו. אפילו להפך.

כשאנחנו מקבלים – נאפשר לעצמנו. זה לא יחסיר מהאחר.

וכשאנחנו רוצים  – נבקש! אחרת – איך ידעו???

וכן, יש מספיק, יש לכולם. אבל על זה כבר בהזדמנות אחרת.

וכן, יש עוד עקרונות לשפע. אבל גם על זה בהזדמנות אחרת. 🙂


פוסטים נוספים בקטגוריה שפע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *