תגית: תרגול מדיטציה

נוקשות ורכות בהרגלים – או –
למה חשוב להרגיש טוב עם עצמנו כשזה מגיע להרגלים

נוקשות ורכות בהרגלים – מה הסיפור בכלל?

לפני שנשאל מה בכלל הסיפור של נוקשות ורכות בהרגלים
אני רוצה לחזור לסצנה שזכורה לי היטב
מהסרט ״חולה אהבה בשיכון ג׳״:

בקצרה, החלק בסרט מספר על ויקטור שמתאהב במיכאלה,
שלא מחזירה לו אהבה.

הוא לא מוכן לקבל את זה ומתחיל להטריד אותה עד שהוא מגיע לנקודה
שבה הוא מתאשפז בבית חולים לחולי נפש.

באותו המוסד, הוא פוגש את חרפוף,
שהקטע שלו הוא שמדי יום הוא צועק במשך דקות ארוכות ״אוולין אל תלכי״
במעין טקסיות, ממש מדי יום ביומו.

הסצנה שאני מדברת עליה היא לקראת הסוף:
אוולין מופיעה לפתע ומחפשת את חרפוף,
מוצאת אותו ומגיעה לבקר אותו במוסד.
חרפוף נראה ממש שמח לראות אותה,
מספר לה שהוא מרגיש ממש טוב וגם היא אומרת ששלומה טוב,
ואז הוא אומר לה, ״סליחה, אני צריך…״
והולך למקום הקבוע שלו, ומתחיל לצעוק ״אוולין אל תלכי״.

ברור שהבאתי את הסצנה הזו כקטע מוגזם ולא מאוזן של הרגלים
ואין לי חשש שזה מה שיקרה למישהו
שרוצה ליצור לעצמו הרגלים מיטיבים שנשארים.

אבל יש משהו בקטע הזה שהוא ממש חשוב בעיני,
והוא – לזכור את ה״למה״
של ההרגלים שאנחנו רוצים ליצור בחיים,
כי הדרך אל ה״איך״ עוברת ב״למה״ באופן מובהק ומשמעותי.

ה״למה״ ליצור הרגלים מיטיבים
מתחיל תמיד ברצון, לפעמים בצורך,
להרגיש יותר טוב עם עצמנו, עם גופנו ועם חיינו.

לא משנה מה ההרגל,
וכמה טוב לי להתרגל אליו ולחזור עליו מדי יום
ואולי מדי זמן אחר קרוב יותר (כמה שעות, פעמיים ביום וכו׳)
אני לא רוצה להגיע למצב שההרגל שולט בי.

אני לא רוצה לפתח תלות או נוקשות לא בריאה לגבי שום הרגל.

אז אם לא הבנו עד עכשיו אני מתכוונת להרגלים נוקשים
שמשכיחים מאיתנו את היכולת לבחור עבור עצמנו
ובמקום שהם ייטיבו איתנו וישרתו אותנו
הם הופכים לסוג של ״שולטים״ בנו,
וזה נכון לגבי כל הרגל.

האם לא נדרשת איזושהי נוקשות כדי ליצור הרגלים בהם?

זאת אחת הטעויות הרווחות ביותר בעולם יצירת ההרגלים:
המחשבה שאנחנו צריכים להיות נוקשים עם עצמנו
כדי לעזור לעצמנו ליצור הרגלים ולהתמיד בהם.

העניין הוא שזה ממש לא ככה.
להפך.

כדי ליצור הרגלים מיטיבים שאנחנו מצליחים להתמיד בהם
אנחנו צריכים להתרגל להקשבה מסוג חדש
הקשבה עדינה ונוכחת שעוזרת לנו להבין
למה אנחנו זקוקים בכל רגע ורגע
ובטח ברגעים שבהם אנחנו
מצד אחד מאד רוצים ליצור, ליישם ולהתמיד בהרגל מסוים
ומצד שני – מאד מאד רוצים בו זמנית לעשות בדיוק את ההפך.

כי בואו נגיד את זה –
אם זה היה רק כיף ומושך ומפתה,
לא היה שום עניין עם ליצור הרגלים חדשים ולהתמיד בהם.

לכל אחד מאיתנו יש את ההרגלים שיחסית קל לו ליצור.
יש מי שקל לו להתמיד בהרגלי סדר וארגון.
יש את אלו שקל להם להתמיד בהרגלי ספורט ופעילות גופנית,
אולי כי הם אתלטים יותר, אולי כי זה משהו שתמיד היה להם נעים ומזמין.
יש אנשים שקל להם יותר להתמיד בהרגלי תזונה
בין אם זה כי הם יותר אוהבים את המזון שהם רוצים לאכול
ובין אם זה כי אצלם זה פשוט יותר פשוט, כי ככה זה אצלם.
ויש אנשים שקל להם יותר להתמיד בהרגלי תרגול מדיטציה ומיינדפולנס
כי זה משהו שמתחבר אליהם איכשהו יותר בקלות.

זה מאד אישי, ומכיוון שכך,
זה לא ראוי להיות נתון לשיפוט.

יש משהו קצת מבלבל בלהתרגל להקשבה מסוג חדש
כשרוצים ליצור הרגלים חדשים,
מכיוון שאנחנו כבר בתוך איזשהו מסע ליצירת הרגל
אז ההתרגלות להקשבה היא עוד איזשהו הרגל שאנחנו יוצרים?

זה נכון, אבל זה יותר דומה למשהו כמו
שלפני שקוראים ספר אחד
אנחנו צריכים ורוצים ללמוד לקרוא אותיות ולחבר אותן למילים
ויחד עם הלמידה של האותיות והמילים,
אנחנו גם מתחילים את התרגול של הלמידה
ע״י הקריאה בספר.

וכמו קריאה, ככל שנתרגל יותר הקשבה לעצמנו
ככה זה יהיה זמין לנו לטובת הרגלים נוספים, ולא רק להרגלים.
מקווה שלא בלבלתי יותר מדי,
אבל אני אנסה לעשות סדר.

אם נחליף את המילה ״נוקשות״ במילה כוונה או התכוונות –
זה ירגיש לגמרי אחרת!

המילה כוונה, או התכוונות,
או אולי נכון יותר לתת לשתיהן מקום ולא אחת או השניה
הן תחליף מעולה למילה נוקשות שנתפסת אצל רבים כהכרחית
ליצירת הרגלים ולהתמדה בהם.

ניקח לדוגמה את הרצון לתרגל מדי יום
פעילות גופנית כלשהי – יוגה, הליכה, ריצה או כל פעילות אחרת.
יש אנשים שזה ממש לא מובן מאליו עבורם
לעשות פעילות גופנית
למרות שכולנו יודעים כמה זה חשוב לגוף וגם לנפש.

אני כבר מתרגלת תקופה של כמה שנים
וזה תודות לאותו תהליך של הקשבה ותשומת לב
שאני מדברת עליו,
אבל אני רוצה לספר על רגע אחד אישי – ספציפי.

בוקר אחד שבו לא היו לי פגישות ביומן, קמתי בכוונה מלאה
להתחיל את היום בתרגול יוגה,
אחריו מדיטציה וכתיבה אינטואיטיבית,
אלו הרגלים שאני מצאתי שעושים לי ממש טוב.

באותו בוקר הייתי בשלהי שפעת, לכאורה כבר לא חולה
אבל גם לא ממש בריאה
והיו לי ביומן המון משימות שהיה לי חשוב לעשות באותו היום.
אבל…
הדבר היחיד שהגוף שלי וכל שאר החלקים שלי רצו לעשות באותו הבוקר
היה לשבת על הספה ולהתאושש לאט לאט.

המיומנות שלי בהקשבה למה שאני באמת זקוקה לו
איפשרה לי לעשות בדיוק את מה שהתבקש –
לשבת, להתאושש בקצב שלי, בלי לצפות מעצמי
שמשהו יקרה ברגע מסוים,
אלא פשוט להיות עם  מה שמתבקש ברגע ההווה..

כמו בהרבה מקרים שזה נראה לי בלתי אפשרי להגיע למשהו
עד שאני מאפשרת לעצמי את מה שאני זקוקה לו,
ההתאוששות הגיעה ממש מהר.

תוך לא הרבה זמן

עלתה מתוכי הבקשה של הגוף ושל הנפש
לתרגל יוגה, ואפילו תרגול יותר ארוך ממה שתכננתי בהתחלה.

את אותו היום המשכתי מתוך אותה ההקשבה.
ההתקדמות במשימות הייתה בקצב שונה ממה שהתכוונתי מלכתחילה
אבל כל המשימות הושלמו, בנחת, על הצד הטוב ביותר
שהתאפשר לי באותו היום
ומה שאולי הכי חשוב בסיפור הוא

שהרגשתי מעולה עם עצמי!

אולי עכשיו נשאלת השאלה –

מה קשור איך שהרגשת לעניין ההרגלים?

אז זהו, שממש יש קשר
בין איך שמרגישים לבין יצירת הרגלים שנשארים.

נחזור רגע להתחלה – לרצון שלנו ליצור הרגלים חדשים ומיטיבים
ולמה יש לנו את הרצון הזה?
יש הרבה תשובות
אבל אם נחקור אותן לעומק ונשאל
״אז למה אני רוצה לעשות ספורט/לאכול בריא/לסדר ניירת/לתרגל מדיטציה/…״
יהיו תשובות כמו – כי זה בריא, כדי לרדת במשקל,
כדי שיהיה יותר מסודר ובטח זה יעזור לי לעוד כמה דברים
אבל את כל הדברים האלו אנחנו רוצים
כדי להרגיש יותר טוב עם עצמנו!

חזרה לבוקר הזה –
הייתה לי כוונה להשלים כמה וכמה משימות
אבל לפני הכוונה ההיא,
חשוב לי להרגיש שאני קשובה לעצמי
כי רק ככה
אני באמת ארגיש טוב יותר עם עצמי.

בלמידה של ההקשבה לעצמנו יש הרבה רכות,
בדיוק ההפך מנוקשות.

כשאנחנו לומדים להיות רכים עם עצמנו
להיות פחות שיפוטיים, פחות נוקשים
ופחות חושבים ב-נכון ולא נכון,
אנחנו יוצרים לעצמנו את ההרגלים החדשים
ומתמידים בהם,
מתוך הקשבה לכל מה שקורה לי עכשיו
וכן, גם לחלק אחד קטן או גדול בי
שעכשיו, ממש עכשיו, לא בא לו
ויש לו את הסיבות שלו.
כאן אפשר לקרוא על הסיבות

ואז –

אנחנו מרוויחים כמה דברים
מאד מאד חשובים:

– אנחנו מצליחים להתמידיותר בהרגלים.

– אנחנו מצליחים לזור אליהם בנחת אחרי
שאנחנו חווים רגעים שבהם יותר קשה לנו להמשיך בהם,
מתוך ההקשבה והרכות.

-אנחנו מדייקים לעצמנו בכל רגע את ההרגלים
כי החיים, המציאות ואנחנו משתנים
וההתאמה של מה שאנחנו מבקשים לעצמנו בעניין ההרגלים (ובכלל)
מתוך הקשבה שקטה לעצמנו, הקשבה רכה
ולא מתוך נוקשות
מאפשרת לנו להמשיך וליצור לעצמנו את ההרגלים
שמיטיבים איתנו באמת
ומאפשרים לנו להרגיש טוב עם עצמנו באמת.

והנה תזכורת – אנחנו רוצים ליצור הרגלים מיטיבים שנשארים
כדי להרגיש יותר טוב עם עצמנו ובחיינו.

לפרטים על תהליך יצירת ההרגלים בנחת שנשארים
השאירו פרטים כאן ואחזור אליכם

אפשר להתחיל להתנסות ביצירת הרגל
של תרגול מדיטציית מיינדפולנס קצרה כאן

איך לרתום את התת מודע לטובתנו בעזרת מדיטציה

מה זה תת מודע?

תת מודע, נשמע קצת מסתורי, נכון?
אז זה נכון וגם לא כל כך נכון.
תת מודע הוא כל מה שאנחנו עושים/חושבים/מרגישים
באופן לא מודע.

זה מיסתורי, כי אנחנו לא מודעים לו (נסתר מאיתנו)
אבל למילה מיסתורי יש גם נופך דרמטי,
וזה לא בהכרח כזה
(למרות שזה בהחלט יכול להיות).

למה אני מתכוונת?
חלק נכבד מהתת מודע מתייחס למנגנונים פיזיים אוטומטיים.
למשל – הנשימה.
כדי שננשום יש לנו מנגנון הפעלה שלם,
שעובד באופן "עצמאי",
אנחנו לא צריכים לחשוב עליו,
כי הוא חלק מהתת-מודע

אבל…
התת-מודע הוא גם החלק הלא נודע
שמורכב מהאמונות שאספנו בדרך,
מההסכמים הפנימיים
הלא-מודעים שעשינו עם עצמנו
כדי להגן על עצמנו
ממה שנתפס אצלנו כ"סכנות"
וכדי לעזור לעצמנו לשרוד.

דוגמה להסכמים ואמונות שנעשים בתת מודע

ילד חוזר הביתה מהגן,
יכול להיות שהוא מוטרד בגלל משהו שחבר אמר לו,
ורוצה לספר לאמא,
הוא זקוק מאד לחיבוק שלה.

אבל אמא –
חזרה בעצמה מיום עבודה מתיש.
הבוס צעק עליה,
וכל מה שהיא צריכה עכשיו
זה שמישהו יכיל אותה.
בטח לא
להכיל מישהו אחר…

והילד חווה את זה פעם אחת,
פעם שניה,
ובפעם השלישית שזה קורה
הוא כבר מבין:
אין לי אף אחד ששומר עלי/
אני לבד/
לאמא לא אכפת ממני/
אם לאמא לא אכפת ממני אז
לאף אחד לא אכפת ממני/
ושלל אמונות שאח"כ הוא מסתובב איתן בעולם.
ובגלל שכך הוא מאמין,
כך הוא פוגש את העולם,
והעולם – מגיב בהתאם לאמונות שלו.

וזה עוד בלי לדבר על טראומות "רציניות"
שעברנו בחיים.
(אני לא מזלזלת חלילה בשום טראומה,
להפך -הכוונה שלי היא שגם
ארועים "קטנים"
יכולים להיתפס כטראומה משפיעה מאד
בעיקר על התת-מודע.

למה לנו להשפיע על התת-מודע?

אני שמחה ששאלת 🙂
לתת מודע שלנו יש המון כוח!

נניח שאני רוצה משהו בחיים
למשל זוגיות.

אני רוצה זוגיות כדי לא להיות לבד,
כדי להקים משפחה אולי,
כדי שיהיה לי פרטנר בחיים,
ואני עושה כל מה שאני יודעת
כדי שתהיה לי כבר הזוגיות הזאת:
יוצאת להמון דייטים,
מסתובבת במקומות מתאימים לפגוש
את בן-הזוג האידיאלי

ו… זה לא קורה.

או שאני תמיד מושכת אלי
את ה"לא מתאימים",
או שתמיד זה נגמר לפני שמתחיל,
בקיצור – לא קורה.

במודע – אני רוצה.
אבל מה קורה בתת מודע שלי?

אולי חוויתי את הזוגיות של ההורים שלי,
כקשה, לא נעימה,
לא מכבדת
או אפילו סתם כזאת שלא מאפשרת
לכל אחד מבני הזוג
להיות מי ומה
שהוא רוצה להיות,
ולהרגיש טוב עם עצמו ועם השני?

אם ככה חוויתי את הזוגיות בבית הורי,
התת-מודע שלי ישדר לי אותות
"זהירות! סכנה!"
בכל פעם שאני רק מתקרבת
למצב של פוטנציאל
לזוגיות.

ומכיוון שתפקידו של התת-מודע
הוא בין היתר להגן עלי,
הוא מיד יתגייס למשימת ההגנה
בכל הכוח!

וככה בכל פעם התת-מודע
יתגייס "להגן עלי"
מפני זוגיות מתקרבת,
ולא יאפשר לי ליצור זוגיות.

עכשיו,
אני שרוצה זוגיות,
יודעת שאולי אצטרך לעבוד על עצמי
כדי לא לשחזר
את הזוגיות שהייתי עדה לה
בבית הורי,
ואפילו מוכנה לעשות את זה.

אבל התת-מודע לא מקשיב לחלק הזה,
המודע.
הוא נזעק להגן עלי מהסכנה.

אז איך מעבירים לתת מודע
את המסר החדש,
זה שאומר:
"אני מבינה שיכולה להיות פה סכנה.
אבל אני מודעת לכך,
ולכן אהיה ערנית יותר,
וככה גם אתפתח ואלמד עוד על עצמי"?

תרגול מדיטציה והשפעתו על התת-מודע

השמיעה היא החוש
שעובר באופן הכי ישר למוח,
מבין כל החושים.

לכן, ההשפעה של מדיטציה מגיעה
באופן מהיר וישיר
וככה יש לתרגול מדיטציה  
השפעה עצומה
על המוח
ועל התת מודע.

כשאנחנו משמיעים לעצמנו מסרים
שאנחנו רוצים להעביר
לתת מודע,
באופן קבוע, מתמשך
ובמצב נינוח
(כזה שהמדיטציה עוזרת לנו להיכנס אליו)

התת-מודע לא יכול
שלא להיות מושפע מזה.

ככה
אנחנו עוזרים לעצמנו
להתגבר על אמונות ודפוסים
שנצרבו עמוק בתודעה שלנו,
ומשפיעים באופן חזק, משמעותי ויומיומי
על החיים שלנו,
יותר נכון על האושר בחיים שלנו,
כמובן
בחלק הלא מודע.

מה התועלת של מדיטציה לפני השינה?

כשאנחנו ישנים,
החלק המודע שלנו ישן איתנו.

מי מתעורר ביתר שאת לחיים ?
נכון,
התת-מודע.

כשאנחנו מקשיבים
למדיטציה לפני השינה ממש
יש לזה כמה השפעות מיטיבות:

-אנחנו נרגעים
ומאפשרים בזאת לעצמנו
שינה רגועה יותר,
נינוחה יותר,
שינה שמאפשרת לנו
יותר מנוחה בלילה
ויותר ערנות, מיקוד וחיוניות ביום.

הדבר החשוב הנוסף:

בתרגול המדיטציה לפני השינה
אנחנו "מדברים" באופן ישיר יותר
עם התת-מודע,
מזרימים אליו את המידע
שאנחנו רוצים שהוא יקלוט
בזמן שהוא הכי פעיל,
הכי "בעבודה"

וההשפעה של המסרים
שאנחנו מעבירים בתרגול המדיטציה
לתת מודע שלנו
מתעצמת אפילו יותר.

רוצה להתחיל להשפיע לטובה על התת-מודע שלך
ולא ממש יודע איך?

מזמינה אותך באהבה
לקבל במתנה את המדיטציה שהקלטתי:
"להסכים שיהיה לי פשוט"

 

רוצה לשמוע על עוד דרכים
להשפיע על התת מודע שלך
וליצור חיים מאושרים? 

 

איך להיות מאושר? ואיך לעשות מדיטציה קשור לזה?
מה התשובה שלך לשאלה "האם אתה מאושר?"

בדרך כלל, כשאני שואלת
את השאלה הלכאורה פשוטה הזו:
"האם את/ה מאושר/ת"
זה מה שקורה:

אפשרות אחת –
אני רואה איך הגלגלים זזים,
והשאלה מהדהדת עמוק.
כי רוב הזמן,
אנחנו לא רואים את עצמנו כמאושרים,
ורוב הזמן,
אנחנו לא שואלים את עצמנו,
האם אנחנו מאושרים.

האפשרות השניה בדרך כלל מלווה בכעס ותסכול:
איך אפשר להיות מאושרים כש…
כלתי מסיתה את הבן שלי נגדי/
הבת שלי לא מוצאת חתן/
בעלי לא רואה כמה אני משקיעה בבית ולא מעריך אותי/
הבן שלי מבזבז את הזמן שלי בשטויות/
בעבודה לא מעריכים אותי מספיק
וכו'

אפשר להגיד את זה:
שתי התשובות אומרות את אותו הדבר-
אנחנו לא יודעים איך להיות מאושרים בחיים.

מי קובע אם אנחנו מאושרים?

אנחנו רגילים לראות ב"נסיבות",
או מה שאנחנו קוראים
"המציאות"
את מה שקובע אם נהיה  מאושרים.

כשזה ככה,
איך להיות מאושרים בחיים,
זה לא משהו שתלוי בנו,
אלא באנשים אחרים וגורמים חיצוניים נוספים.

אהיה מאושר כשאקבל העלאה במשכורת
והמינוס בבנק יסגר
אהיה מאושרת כשבעלי ישים אלי יותר לב
אהיה מאושר כשיהיה לי יותר זמן פנוי
אהיה מאושרת כשהילדים שלי יעשו שיעורי בית,
יקחו את הבגדים לכביסה
ויורידו את הזבל.

אבל כשזה ככה,
זה לא אפשרי
להיות מאושרים בחיים
לפני שכל זה מתגשם.

איך אפשר להיות מאושר עם כל מה שקורה לי ומסביבי?

אני מסכימה איתך,
קשה מאד לראות איך להיות מאושרים
כשאנחנו מאפשרים למה שקורה לנו
ולמה שמסביבנו
לקבוע את מידת האושר שלנו.

אני שומעת המון את האמירות:
איך אפשר להיות מאושר
עם המצב הבטחוני, עם המצב הכלכלי,
עם בעיות הבריאות,
עם הדאגה ל… (אמא, בן, אח, בן-זוג…)
או אפילו סתם,
לא משהו ספציפי אלא אורח החיים המתוח
שאנחנו רגילים אליו
והדאגות שרובנו רגילים להרגיש
כמעט קבוע.

הבשורה הטובה היא,
שאפשר להיות מאושרים בחיים.

וזה הרבה יותר בידיים שלנו
לחיות חיים מאושרים
ממה שאנחנו רגילים לחשוב.

"האם אתה מאושר?" מי ומה משפיע על התשובה לשאלה?

אם קראת עד כאן,
בטח כבר הבנת,
שהתשובה על השאלה
"מי משפיע על האושר שלי"
היא לא אחרת מאשר –
אני.

רוצה לדעת איך לחיות חיים מאושרים?

זה הרגע להבין שיש לך קשר לזה,
ויש דברים שאפשר לעשות
כדי לגרום לזה לקרות
(יש גם דברים שרצוי לא לעשות, אבל זה לפעם אחרת).

וזה גם הרגע לבחור.
לבחור לאפשר לעצמך חיים מאושרים.

הבחירה באושר היא הצעד הראשון.

ועכשיו –
לשאלה איך להיות מאושר בחיים.
או במלים אחרות:
כלים לחיים מאושרים.

יש לא מעט כלים לאושר.

אני אתמקד פה באחד מהם,
משמעותי, עוצמתי
ומאפשר במיוחד:

תרגול מדיטציה באופן קבוע.

למה לי תרגול מדיטציה?/האם לתרגול מדיטציה יש השפעה מיידית?

יש מחקרים שמוכיחים
שתרגול מדיטציה חד פעמי
משפיע לטובה באופן זמני
על מצב המתח.

ירידה משמעותית ברמות הקורטיזול (הורמון המתח)
ועליה ברמת הסרוטונין (הורמון האושר).

וזה רק מתרגול מדיטציה חד פעמי.

כשמתרגלים מדיטציה באופן קבוע,
קורים שינויים מרחיקי לכת
שקשה לפעמים לתאר:

תרגול מדיטציה באופן קבוע
הופך אותנו לשלווים יותר,
ובתחושה גדולה יותר של רווחה ושליטה בחיים.

אנחנו מאוזנים יותר רגשית
(כלומר, גם ארועים חיצוניים פחות מטלטלים אותנו),
אנחנו חיוביים יותר,
מערכת החיסון מתחזקת,
רמת הדלקתיות בגוף יורדת

ואפילו –
חלקים מסוימים במוח של מי שעוסק בתרגול מדיטציה
באופן קבוע
מתפתחים וגדלים יותר מהממוצע.

איך תרגול המדיטציה יכול לעזור לי להיות מאושרת?

איך יראו החיים שלך כשתהיי יותר רגועה?

איך תרגיש כשתהיה פחות במתח ביומיום שלך?

וכשהבריאות תשתפר,
ונקודת המבט שלך על החיים שלך,
על עצמך ועל אחרים, ועל מה שקורה לך,
תהיה חיובית יותר?

נכון, ההרגשה הכללית תהיה טובה יותר,

והחיים יהיו מאושרים יותר.

וזה יתאפשר לך באמצעות תרגול מדיטציה.

או, קיי, הבנתי, תרגול מדיטציה יכול לעזור לי להיות מאושר בחיים, אבל – איך לעשות מדיטציה?

יש כמה דרכים לעשות מדיטציה.

יש מדיטציה שמתמקדת בנשימות.

יש מדיטציה שמתמקדת בניקוי הראש ממחשבות,
מתוך חיפוש אחרי השקט.

ויש מדיטציה שמתמקדת דווקא
בלהביא למודעות את כל הקולות או המראות.

יש מדיטציה שמתמקדת בהקשבה למחשבות,
הרגשות והקולות הפנימיים והעלאתם למודעות

ויש תרגול מדיטציה מונחית –

שמקשיבים בה למישהו שמנחה אותך
צעד אחר צעד.

בתרגול מדיטציה מונחית,
אפשר להתמקד במשהו כללי יותר
כמו להרגיע את הגוף או המחשבות,

ואפשר גם להתמקד בדברים ספציפיים שרוצים
לשחרר, להפנים, לשנות, לשפר
ואפילו לרפא בחיים.

גם אני רציתי לדעת איך להיות מאושרת בחיים

פעם, מזמן,
חשבתי שאהיה מאושרת כשיהיו לי כל מני דברים:

כשיהיה לי מספיק כסף,
כשבן הזוג שלי יתנהג אלי כמו שאני רוצה,
כשלא יהיו יותר בעיות עם הילדים,
ובקיצור –
תליתי את התסכול שלי
ואפשר אפילו לומר את האומללות שלי
(כי זה מה שזה היה אז)
בגורמים חיצוניים.

האשמתי אנשים ומצבים באומללות שלי,
בלי להבין שאני פשוט לא יודעת
איך להיות מאושרת בחיים.

במקום להביא את תשומת הלב שלי
פנימה, לתוכי,
ולשאול את עצמי
אם אולי לזה שאני מאשימה את העולם
(או במלה אחת, קרבן)
יש קשר לזה

שאני לא יודעת איך להיות מאושרת בחיים.

בתקופת האומללות שלי
שמעתי וקראתי שתרגול מדיטציה יכול לעזור.

אבל לקח לי הרבה זמן
עד שהבאתי את עצמי לזה,
וגם אז,
עד שהפכתי את זה להרגל ודרך חיים
לקח זמן.

זה לא קרה ביום, גם לא בשבוע,
אבל –

לאחר תקופה שבה הצלחתי
להיות מחויבת לתרגול מדיטציה באופן קבוע,
התחלתי לראות שינויים דרמטיים.

הקורבנות והכעסנות
התחלפו בסבלנות וחמלה,
המתח פינה את מקומו לרוגע,
והסבל –
עם הזמן התחלף
באושר.

אני לא יודע איך לעשות מדיטציה

הגעת עד כאן, חשוב לך לדעת
איך להיות מאושר,
וזה הזמן לצעד הראשון.

אני יודעת,
אף אחד לא יודע איך לעשות מדיטציה עד ש…
מתנסים, מתרגלים ו-יודעים.

לכן אני מציעה להתחיל
בתרגול מדיטציה מונחית.

זאת בדיוק הסיבה שאני נותנת לך במתנה
את המדיטציה שהקלטתי
"להסכים שיהיה לי פשוט".

כי תכל'ס,

מי לא רוצה שיהיה לו יותר פשוט בחיים?
ומי לא רוצה לדעת איך להיות מאושר.

מזמינה אותך באהבה להתחיל, בחמש דקות ביום
שיכולות לעשות הבדל גדול בחיים שלך!

(בטוחה שאפשר למצוא אותן,למרות העומס.
למשל –
לוותר על חמש דקות צפיה בטלוויזיה)

לקבלת המדיטציה השאר פרטים כאן