נוקשות ורכות בהרגלים


נוקשות ורכות בהרגלים – או –
למה חשוב להרגיש טוב עם עצמנו כשזה מגיע להרגלים

נוקשות ורכות בהרגלים – מה הסיפור בכלל?

לפני שנשאל מה בכלל הסיפור של נוקשות ורכות בהרגלים
אני רוצה לחזור לסצנה שזכורה לי היטב
מהסרט ״חולה אהבה בשיכון ג׳״:

בקצרה, החלק בסרט מספר על ויקטור שמתאהב במיכאלה,
שלא מחזירה לו אהבה.

הוא לא מוכן לקבל את זה ומתחיל להטריד אותה עד שהוא מגיע לנקודה
שבה הוא מתאשפז בבית חולים לחולי נפש.

באותו המוסד, הוא פוגש את חרפוף,
שהקטע שלו הוא שמדי יום הוא צועק במשך דקות ארוכות ״אוולין אל תלכי״
במעין טקסיות, ממש מדי יום ביומו.

הסצנה שאני מדברת עליה היא לקראת הסוף:
אוולין מופיעה לפתע ומחפשת את חרפוף,
מוצאת אותו ומגיעה לבקר אותו במוסד.
חרפוף נראה ממש שמח לראות אותה,
מספר לה שהוא מרגיש ממש טוב וגם היא אומרת ששלומה טוב,
ואז הוא אומר לה, ״סליחה, אני צריך…״
והולך למקום הקבוע שלו, ומתחיל לצעוק ״אוולין אל תלכי״.

ברור שהבאתי את הסצנה הזו כקטע מוגזם ולא מאוזן של הרגלים
ואין לי חשש שזה מה שיקרה למישהו
שרוצה ליצור לעצמו הרגלים מיטיבים שנשארים.

אבל יש משהו בקטע הזה שהוא ממש חשוב בעיני,
והוא – לזכור את ה״למה״
של ההרגלים שאנחנו רוצים ליצור בחיים,
כי הדרך אל ה״איך״ עוברת ב״למה״ באופן מובהק ומשמעותי.

נוקשות ורכות ביצירת הרגלים

ה״למה״ ליצור הרגלים מיטיבים
מתחיל תמיד ברצון, לפעמים בצורך,
להרגיש יותר טוב עם עצמנו, עם גופנו ועם חיינו.

לא משנה מה ההרגל,
וכמה טוב לי להתרגל אליו ולחזור עליו מדי יום
ואולי מדי זמן אחר קרוב יותר (כמה שעות, פעמיים ביום וכו׳)
אני לא רוצה להגיע למצב שההרגל שולט בי.

אני לא רוצה לפתח תלות או נוקשות לא בריאה לגבי שום הרגל.

אז אם לא הבנו עד עכשיו אני מתכוונת להרגלים נוקשים
שמשכיחים מאיתנו את היכולת לבחור עבור עצמנו
ובמקום שהם ייטיבו איתנו וישרתו אותנו
הם הופכים לסוג של ״שולטים״ בנו,
וזה נכון לגבי כל הרגל.

האם לא נדרשת איזושהי נוקשות כדי ליצור הרגלים בהם?

זאת אחת הטעויות הרווחות ביותר בעולם יצירת ההרגלים:
המחשבה שאנחנו צריכים להיות נוקשים עם עצמנו
כדי לעזור לעצמנו ליצור הרגלים ולהתמיד בהם.

העניין הוא שזה ממש לא ככה.
להפך.

כדי ליצור הרגלים מיטיבים שאנחנו מצליחים להתמיד בהם
אנחנו צריכים להתרגל להקשבה מסוג חדש
הקשבה עדינה ונוכחת שעוזרת לנו להבין
למה אנחנו זקוקים בכל רגע ורגע
ובטח ברגעים שבהם אנחנו
מצד אחד מאד רוצים ליצור, ליישם ולהתמיד בהרגל מסוים
ומצד שני – מאד מאד רוצים בו זמנית לעשות בדיוק את ההפך.

כי בואו נגיד את זה –
אם זה היה רק כיף ומושך ומפתה,
לא היה שום עניין עם ליצור הרגלים חדשים ולהתמיד בהם.

לכל אחד מאיתנו יש את ההרגלים שיחסית קל לו ליצור.
יש מי שקל לו להתמיד בהרגלי סדר וארגון.
יש את אלו שקל להם להתמיד בהרגלי ספורט ופעילות גופנית,
אולי כי הם אתלטים יותר, אולי כי זה משהו שתמיד היה להם נעים ומזמין.
יש אנשים שקל להם יותר להתמיד בהרגלי תזונה
בין אם זה כי הם יותר אוהבים את המזון שהם רוצים לאכול
ובין אם זה כי אצלם זה פשוט יותר פשוט, כי ככה זה אצלם.
ויש אנשים שקל להם יותר להתמיד בהרגלי תרגול מדיטציה ומיינדפולנס
כי זה משהו שמתחבר אליהם איכשהו יותר בקלות.

זה מאד אישי, ומכיוון שכך,
זה לא ראוי להיות נתון לשיפוט.

יש משהו קצת מבלבל בלהתרגל להקשבה מסוג חדש
כשרוצים ליצור הרגלים חדשים,
מכיוון שאנחנו כבר בתוך איזשהו מסע ליצירת הרגל
אז ההתרגלות להקשבה היא עוד איזשהו הרגל שאנחנו יוצרים?

זה נכון, אבל זה יותר דומה למשהו כמו
שלפני שקוראים ספר אחד
אנחנו צריכים ורוצים ללמוד לקרוא אותיות ולחבר אותן למילים
ויחד עם הלמידה של האותיות והמילים,
אנחנו גם מתחילים את התרגול של הלמידה
ע״י הקריאה בספר.

וכמו קריאה, ככל שנתרגל יותר הקשבה לעצמנו
ככה זה יהיה זמין לנו לטובת הרגלים נוספים, ולא רק להרגלים.
מקווה שלא בלבלתי יותר מדי,
אבל אני אנסה לעשות סדר.

אם נחליף את המילה ״נוקשות״ במילה כוונה או התכוונות –
זה ירגיש לגמרי אחרת!

המילה כוונה, או התכוונות,
או אולי נכון יותר לתת לשתיהן מקום ולא אחת או השניה
הן תחליף מעולה למילה נוקשות שנתפסת אצל רבים כהכרחית
ליצירת הרגלים ולהתמדה בהם.

ניקח לדוגמה את הרצון לתרגל מדי יום
פעילות גופנית כלשהי – יוגה, הליכה, ריצה או כל פעילות אחרת.
יש אנשים שזה ממש לא מובן מאליו עבורם
לעשות פעילות גופנית
למרות שכולנו יודעים כמה זה חשוב לגוף וגם לנפש.

אני כבר מתרגלת תקופה של כמה שנים
וזה תודות לאותו תהליך של הקשבה ותשומת לב
שאני מדברת עליו,
אבל אני רוצה לספר על רגע אחד אישי – ספציפי.

בוקר אחד שבו לא היו לי פגישות ביומן, קמתי בכוונה מלאה
להתחיל את היום בתרגול יוגה,
אחריו מדיטציה וכתיבה אינטואיטיבית,
אלו הרגלים שאני מצאתי שעושים לי ממש טוב.

באותו בוקר הייתי בשלהי שפעת, לכאורה כבר לא חולה
אבל גם לא ממש בריאה
והיו לי ביומן המון משימות שהיה לי חשוב לעשות באותו היום.
אבל…
הדבר היחיד שהגוף שלי וכל שאר החלקים שלי רצו לעשות באותו הבוקר
היה לשבת על הספה ולהתאושש לאט לאט.

המיומנות שלי בהקשבה למה שאני באמת זקוקה לו
איפשרה לי לעשות בדיוק את מה שהתבקש –
לשבת, להתאושש בקצב שלי, בלי לצפות מעצמי
שמשהו יקרה ברגע מסוים,
אלא פשוט להיות עם  מה שמתבקש ברגע ההווה..

כמו בהרבה מקרים שזה נראה לי בלתי אפשרי להגיע למשהו
עד שאני מאפשרת לעצמי את מה שאני זקוקה לו,
ההתאוששות הגיעה ממש מהר.

תוך לא הרבה זמן

עלתה מתוכי הבקשה של הגוף ושל הנפש
לתרגל יוגה, ואפילו תרגול יותר ארוך ממה שתכננתי בהתחלה.

את אותו היום המשכתי מתוך אותה ההקשבה.
ההתקדמות במשימות הייתה בקצב שונה ממה שהתכוונתי מלכתחילה
אבל כל המשימות הושלמו, בנחת, על הצד הטוב ביותר
שהתאפשר לי באותו היום
ומה שאולי הכי חשוב בסיפור הוא

שהרגשתי מעולה עם עצמי!

אולי עכשיו נשאלת השאלה –

מה קשור איך שהרגשת לעניין ההרגלים?

אז זהו, שממש יש קשר
בין איך שמרגישים לבין יצירת הרגלים שנשארים.

נחזור רגע להתחלה – לרצון שלנו ליצור הרגלים חדשים ומיטיבים
ולמה יש לנו את הרצון הזה?
יש הרבה תשובות
אבל אם נחקור אותן לעומק ונשאל
״אז למה אני רוצה לעשות ספורט/לאכול בריא/לסדר ניירת/לתרגל מדיטציה/…״
יהיו תשובות כמו – כי זה בריא, כדי לרדת במשקל,
כדי שיהיה יותר מסודר ובטח זה יעזור לי לעוד כמה דברים
אבל את כל הדברים האלו אנחנו רוצים
כדי להרגיש יותר טוב עם עצמנו!

חזרה לבוקר הזה –
הייתה לי כוונה להשלים כמה וכמה משימות
אבל לפני הכוונה ההיא,
חשוב לי להרגיש שאני קשובה לעצמי
כי רק ככה
אני באמת ארגיש טוב יותר עם עצמי.

בלמידה של ההקשבה לעצמנו יש הרבה רכות,
בדיוק ההפך מנוקשות.

כשאנחנו לומדים להיות רכים עם עצמנו
להיות פחות שיפוטיים, פחות נוקשים
ופחות חושבים ב-נכון ולא נכון,
אנחנו יוצרים לעצמנו את ההרגלים החדשים
ומתמידים בהם,
מתוך הקשבה לכל מה שקורה לי עכשיו
וכן, גם לחלק אחד קטן או גדול בי
שעכשיו, ממש עכשיו, לא בא לו
ויש לו את הסיבות שלו.
כאן אפשר לקרוא על הסיבות

ואז –

אנחנו מרוויחים כמה דברים
מאד מאד חשובים:

– אנחנו מצליחים להתמידיותר בהרגלים.

– אנחנו מצליחים לזור אליהם בנחת אחרי
שאנחנו חווים רגעים שבהם יותר קשה לנו להמשיך בהם,
מתוך ההקשבה והרכות.

-אנחנו מדייקים לעצמנו בכל רגע את ההרגלים
כי החיים, המציאות ואנחנו משתנים
וההתאמה של מה שאנחנו מבקשים לעצמנו בעניין ההרגלים (ובכלל)
מתוך הקשבה שקטה לעצמנו, הקשבה רכה
ולא מתוך נוקשות
מאפשרת לנו להמשיך וליצור לעצמנו את ההרגלים
שמיטיבים איתנו באמת
ומאפשרים לנו להרגיש טוב עם עצמנו באמת.

והנה תזכורת – אנחנו רוצים ליצור הרגלים מיטיבים שנשארים
כדי להרגיש יותר טוב עם עצמנו ובחיינו.

לפרטים על תהליך יצירת ההרגלים בנחת שנשארים
השאירו פרטים כאן ואחזור אליכם

אפשר להתחיל להתנסות ביצירת הרגל
של תרגול מדיטציית מיינדפולנס קצרה כאן


תודעת שפע והרגלים שעושים שפע


לפני שמדברים על הרגלים שעושים שפע, נהיה רגע בתודעת שפע

תודעת שפע לא נולדת ברגע.
הרגלים שאנחנו מיישמים ועושים בחיים הם חלק
מתהליך של יצירת תודעת שפע.
אני יודעת שאם יש הרגלים שעושים שפע
אנחנו כבר ממש רוצים לדעת מה הם,
כדי לממש אותם וליצור שפע בחיינו,
וזה הגיוני ממש.

אבל רגע אחד, לפני שאנחנו עוברים ל״איך״ ול״עושים״
שאלו מילים של עשייה, כלומר Doing,
בוא ניתן לעצמנו רגע אחד לחוות שפע,
להיות בהוויה של שפע
ולאפשר למערכת שלנו להיות בתדר של שפע.

כי שפע זה מעבר למצב, שפע זה תדר
ומצב הוויה.

אז בואו וניתן לעצמנו להיות בתודעת שפע

תודעה של שפע מתחילה בנו
בלי קשר למה שקורה ב״מציאות״ שלנו, בחוץ.

נשב לכמה דקות במקום שקט, נעצום את העיניים
ובלי להתייחס למילה שפע,
פשוט נסרוק ונציין לעצמנו את הדברים שיש בחיינו עכשיו, ברגע הזה
שאנחנו מודים עליהם.


להודיה יש כוח עצום,
היא מגדילה את תודעת היש שלנו, היא מטהרת ומזככת
ובנוסף, הפניית תשומת הלב להודיה מזכירה לנו
שיש לנו הרבה יותר ממה שנראה לנו בדרך כלל
וגם יכולה להזכיר את מה שחשוב באמת.

השפע נמצא בכל מקום, גם בדברים הקטנים

שפע

הנטיה שלנו היא בדרך כלל להודות על ״האבנים הגדולות״ של החיים –
זוגיות, משפחה, בית, פרנסה, בריאות ודומיהם.
אני מזמינה אותך כאן לרדת לרזולוציה הרבה יותר מפורטת,
ולשים לב לדברים ה״קטנים״
שאולי אנחנו לוקחים אותם כמובנים מאליהם,
אבל הם לא בהכרח באמת קטנים,
וכשאנחנו נותנים להם תשומת לב
אנחנו רואים כמה הם תורמים לתודעת ה״יש״ בחיינו.

זה יכול להיות רגע אחד שהיה לי בו נעים במיוחד
שיר ששמעתי ונגע בי
ספר שקראתי,
שיחה עם אדם קרוב או רחוק שנעמה לי,
מידע חדש שנחשפתי אליו ומעניין אותי
ארוחה טעימה ומזינה (או שלא) שאכלתי,
בילוי זמן במקום שאוהבים (טבע, ים או כל מקום אחר)
ואלו יכולים להיות דברים ״ארציים״ כמו
המזגן בבית שעוזר לי להרגיש חם בחורף ונעים בקיץ
הוויז שעוזר לי להגיע ממקום למקום בקלות
הדברים שנראים לנו כל כך מובנים מאליהם
אבל כשאין אותם – אנחנו מרגישים בחסרונם,
כמו למשל חשמל בבית
(מזמינה אותך להזכר בהפסקת החשמל האחרונה,
וכמה זה שיבש ומה נדרש ממך כדי להתגבר על זה…)

ויש עוד כל כך הרבה בכל רגע נתון…
דברים קטנים וגדולים
שהם חלק מה״יש שלנו
ותשומת הלב שלנו אליהם יחד עם הודיה
יוצרת בנו תודעה ותדר של שפע.

ומכיוון שאנחנו בעניין של תודעת שפע והרגלים –
הנה הרגלים שעושים שפע –

אז מכיוון שאנחנו רוצים לסגל לעצמנו תודעת שפע והרגלים שעושים שפע
הנה הצעה להרגל שמעצים את תודעת השפע שלנו –
אכן – הודיה.
בסוף כל יום
אני מזמינה אותך לעשות רשימה
של חמישה דברים שברצונך להודות עליהם.
שוב – אין גדול מדי או קטן מדי.

אם נסתכל סביבנו
נוכל לשים לב שאנשים שיש להם הרגלים מיטיבים קבועים
בדרך כלל גם יוצרים שפע בחייהם.

כמובן זה לא תמיד ולא אחד לאחד,
אבל בהחלט יש קשר בין הרגלים מיטיבים
לבין יצירת תדר ומצבים שיוצרים ומאפשרים שפע בחיים.

למה ואיך הרגלים מיטיבים תומכים בשפע

מכירים את הבדיחה על ההוא, לא משנה מאיזו עדה,
שבכל יום היה הולך לכותל, מתפלל ושם פתק
ומבקש מבורא עולם שיתן לו לזכות בפרס הראשון בלוטו?

בבדיחה, המלאכים באים לבורא עולם
ואומרים לו – בחייאת, בורא, תן לו כבר פעם אחת לזכות,
והבורא עונה להם –
אני ממש רוצה, אבל הוא חייב פעם אחת לפחות גם למלא לוטו.

אז יש הרגלים כמו הודיה (או תפילה)
שהם הרגלים שהם רק של הוויה,
אבל מצב של הוויה לא נועד אך ורק לשם ההוויה.
להוויה יש ביטוי גם בעולם הפיזי.

דוגמאות לזה –
אדם שמרגיש שפע יכול להיות נדיב,
לפעמים הוא יבחר לתרום או להתנדב
אבל גם בלי זה, ״סתם״ להיות אדיב ונעים לסביבתו
מעצם תודעת השפע שלו,
לתת מחמאות, מילים טובות ותשומת לב נדיבה –
וזה לא יהיה כרוך מצידו במאמץ גדול,
כי התודעה שלו והתדר שלו כבר שם
והביטוי בעולם הפיזי, ה״חיצוני״ הוא המשך ישיר
של התודעה והתדר.

אם מישהו מבקש ממני עזרה כלשהי
והתודעה שלי היא של שפע
יהיה לי קל להענות לו (כמובן מבלי לבטל את צרכי ורצונותי)
מתוך תחושה שזה לא פוגע בי, לא גורע ממני.

אז הבנו שיש הרגלים מיטיבים כמו הודיה
שתומכים בתודעת השפע שלנו
אבל איך עוד הרגלים מיטיבים תומכים בשפע?

איך למשל הרגלים של תרגול מדיטציה, פעילות גופנית, סידור בית/מרחב עבודה,
תזונה בריאה וקשובה יותר, הרגלי עבודה והרגלים נוספים
תורמים לתודעת השפע שלנו?

אחד הדברים שחסרים לנו בתודעת שפע
זה תחושה ש״יש מספיק״
ושגם אם כרגע אנחנו לא בדיוק יודעים איך ומאיפה, יהיה.

כשאנחנו מרגישים שאין לנו מספיק זמן
כדי לסדר את הניירת שלנו
או כדי לארגן את חדר העבודה או השינה או כל מרחב אחר
אנחנו במסר לעצמנו – אין לנו מספיק זמן.
גם תודעת אין מספיק זמן היא תודעה של חסר, והיא הפוכה מתודעת שפע.

יש אימרה על תרגול מדיטציה
שכל אדם זקוק ל 20 דקות תרגול ביום,
ומי שאין לו 20 דקות – צריך לתרגל מדיטציה שעה ביום.

אנחנו מבינים מזה שתודעת היש לי או אין לי זמן

הוא הרבה יותר מצב תודעתי
ולכן כדאי לנו מאד לתרגל תודעת ״יש״ גם במונחים של
הקדשת זמן להרגלים מיטיבים כמו מדיטציה
אבל ממש לא רק מדיטציה.

ועוד עניין על תודעת שפע והרגלים-
כשאנחנו מסדרים מרחב,
אנחנו יכולים לפנות (לזרוק, למסור, לתרום או למכור)
דברים שלא משרתים אותנו יותר
ובכך להעביר לעצמנו מסר
שיש לנו מספיק, שלא יחסר לנו מזה
ושאנחנו סומכים על עצמנו ועל תודעת השפע שלנו
שאם מתישהו נזדקק לזה, יהיה לנו.

הרגל של טיפול בניירת או סידור מרחב,
או השלמת משימות
מפנה הרבה מאד מקום בתודעה שלנו.
איך זה עובד?
כשאנחנו צוברים ניירת, חפצים או משימות שמחכות לטיפול שלנו
ואנחנו דוחים את הטיפול בהם
אנחנו לא באמת חופשיים מהם.

איפשהו במקום כלשהו בתודעה שלנו
זה כל הזמן יושב, גם אם אנחנו לא מודעים לזה
ולכאורה עסוקים בדברים אחרים, וכאילו ״שוכחים״ מזה,
יש איזשהו חלק בתודעה שלנו שמחזיק את זה,
ולא רק מחזיק את זה אלא זה גם מעיק עלינו באופן
שכמעט קשה לנו להבחין בו, אבל זה כל הזמן שם,
זה לא הולך לשום מקום.

זה אולי לא הכי נעים להכיר בזה,
אבל –
משהו שתופס מקום בתודעה שלנו
ואין לו שימוש
ולפעמים אפילו לא רק שאין לו שימוש
גם גורם לנו להרגיש לא בסדר, לא מספיק, עצלנים או דחיינים –
תופס מקום בתודעה שלנו,
ומצמצם את תודעת השפע והחופש שלנו.

ושתי התודעות האלו – תודעת שפע ותודעת חופש
מאד מאד קשורות זו לזו.

איזה עוד הרגלים מיטבים משפיעים על השפע שלנו?

גם ההרגלים המיטיבים שקשורים ישירות בנו
כמו שינוי הרגלי תזונה, והרגלים של פעילות גופנית
משפיעים על תודעת השפע שלנו.

כשאנחנו מיטיבים עם עצמנו ע״י הרגלים שעושים לנו טוב
בגוף, בתודעה ובלב,
אנחנו למעשה מעבירים לעצמנו מסר
שאנחנו מספיק חשובים לעצמנו
ומרגישים ראויים להקדיש לעצמנו
את תשומת הלב הזו, הזמן והמשאבים הנוספים
שנדרשים כדי לקיים את ההרגלים האלו.

עצם המסר הזה כבר מרחיב את תפיסת האני שלנו
ועוזר לנו להרגיש ראויים יותר.

ומצד שני – כשאנחנו מצליחים להתמיד במשהו
שעד היום היה לנו קשה להתמיד בו ומאד רצינו
אנחנו עוברים ממצב של הטלת ספק בעצמנו, תחושות אשמה וחוסר יכולת
וקושי להעריך את עצמנו במקום הזה –
למצב של סיפוק מעצמנו, הערכה הולכת וגדלה לעצמנו,
ליכולות שלנו ולמסוגלות שלנו –
וזה מעצים עוד את התחושה והתודעה שאנחנו ראויים.

מאיזה כיוון שלא נסתכל על זה –
יצירת הרגלים מיטיבים מעצימה את חווית הראויות שלנו
ויחד איתה
הולכת וגדלה תודעת השפע שלנו.

יש עוד קבוצה של הרגלים מיטיבים
שלא נגענו בה
ואלו הרגלי תודעה לאורך היום –
איך אני מגיבה, איך אני מפרשת את מה שקורה לי,
מה שנאמר לי וגם את איך שאני פועלת ונוהגת ביומיום –
וזה כבר עניין נוסף שגם הוא
בהחלט תורם ומעצים את חווית ותודעת השפע,
ויש לו קשר הדוק להרגלים מיטיבים.

רוצה להתחיל ליישם הרגל של מדיטציה? (אחד ההרגלים החשובים בעיני)
להתחלת הרגל מיטיב של תרגול מדיטציה – קישור

לפעילות הקרובה של סדנת שפע – כאן


לקבלת פרטים על הפעילות הקרובה של הרגלים מיטיבים
שעושים שפע ועוד הרבה טוב חייים – כאן


פוסט רביעי – בית הספר להרגלים מיטיבים


הקצב הנכון של הדברים – בהרגלים מיטיבים ובחיים בכלל

גם לבית הספר להרגלים מיטיבים יש את הקצב שלו

כשבית הספר להרגלים מיטיבים מבקש קצב משלו…

סיפור הלידה של בית הספר להרגלים מיטיבים
הוא סיפור ארוך למדי.

לפני כמעט שלוש שנים התחלתי לכתוב על בית הספר שהולך להיפתח.
באותו זמן היה לי ברור שהולך להיות כאן בית ספר
ועדיין לא ידעתי בדיוק על מה
(ובטח שלא ידעתי שזה יהיה בית הספר להרגלים מיטיבים).

אחד הדברים המדהימים שקורים
כאשר לא לוחצים שום דבר בכוח
אבל כן נשארים מחוברים לתשוקות, לרצונות,
להקשבה פנימה ולתנועה המתבקשת –
זה שהדברים מתגלים בעיתם, ואז הם מדויקים.

כלומר –
בזמן שנכון לי ולהם
ומן הסתם לכל מי שעוד קשור בזה
בין שאני יודעת כרגע מי זה ובין שלא –
הוא שהמידע מגיע
וכשהוא מגיע, הוא ברור
הוא מראה את עצמו בבהירות
וכמו מדבר את עצמו מתוכי ללא כל מאמץ.

וכך, מתוך השמיטה הזו שהסכמתי לה
כשלא היה לי ברור לאן בית הספר הזה רוצה ללכת
ומתוך זה שלא נאבקתי בו
והמשכתי לנוע את תנועת החיים והעשייה שלי
התגלתה לי ברגע אחד
הבקשה הזו, של בית הספר,
מי הוא רוצה להיות.

והנה הוא נחשף לפני ומדבר את עצמו דרכי.

בית הספר להרגלים מיטיבים.

ככה? פתאום?
לא, ממש לא ככה פתאום
וקצת גם כן ככה פתאום.

בואו נעשה אתנחתא לסיפור על הרגלים שהיה באמת
(הרבה לפני שחשבתי על בית הספר להרגלים מיטיבים):

בית הספר להרגלים מיטיבים היה יכול לעזור לי אז…

לפני די הרבה שנים, +20 אבל מי סופר
כשהדבר הזה שנקרא החיים שלי
תפס טוויסט מאד מאד מאד מורכב בעלילה
ובלי להיכנס לפרטים
(לא כי יש לי מה להסתיר,
אלא כי מעורבים בזה עוד אנשים
שאני לא בוחרת בשבילם כמה ומה הם רוצים לחשוף)
אני יכולה להגיד שההרגשה הכללית שלי הייתה
שהכל, אבל הכל, קורס, מתפרק ומתמוטט
ואני לא ממש יודעת איך אפשר לבנות מחדש
ובעצם – לא ממש חיפשתי איך לבנות באותה התקופה,
לפחות לא באופן מודע,
אלא רק חיפשתי לשרוד את זה.

מכיוון שהרגשתי כמו העלה הכי נידף על העץ,
חיפשתי משהו שיעזור לי להישאר קצת יותר יציבה
וידעתי שמדיטציה היא דבר מאד מומלץ לזה.
אז התחלתי לתרגל מדיטציה.

עשיתי גוגל, מצאתי כל מני הדרכות והנחיות
ובחרתי לי את מה שנראה לי הכי מתאים לי באותו הזמן –
פשוט לנסות לשבת עם עצמי ולהשתיק את זרם המחשבות.

״פשוט״ – ממש!
(שומעים אותי ברקע מתפוצצת בצחוק על עצמי הנאיבית של אז?)

בטח, כשהחיים שלך בקריסה,
ואת כולך במתח קיומי יומיומי,
רק שבי לך בשקט ותשתיקי את מחשבות ההישרדות והדאגה.
ואז בטח תרגישי רגועה יותר.
וככל שתתמידי בזה (כי זה הרגלים מיטיבים),
עם הזמן תרגישי יותר יציבה, ויותר בטוחה, ויותר מסוגלת,
ויותר…

התיישבתי.
קמתי בשביל זה במיוחד מוקדם מאד,
כי הלוז שלי בבוקר כלל שני ילדים קטנים ואמא אחת,
עבודה שצריך להגיע אליה בזמן אחרי ארגון הילדים בשלום
לגן ולבית הספר,
והתיישבתי לי להשקיט את המחשבות.

ומה נראה לכם שקרה?
נכון
מיד התנפלו עלי עשרות מחשבות לשניה
אלפי מחשבות בדקה
ועד שהסתיימו ה 20 דקות האלה
הצצתי בשעון אולי 15 פעמים,
נדהמת בכל פעם כזו איך 20 דקות יכולות להימשך כל כך הרבה שעות
וסיימתי את זה מותשת ומאוכזבת מהחוויה.

אז מה נראה לכם שקרה ביום למחרת?

מי שניחש שויתרתי על התענוג, צודק.
מי שניחש שאמרתי לעצמי – היום אני לחוצה מדי בזמן
ובגלל זה אעשה את זה רק מחר – גם נכון.
מי שחושב שהאמנתי לעצמי
שמחר אני אקום מוקדם שוב ואתמיד בזה – טועה.

כי למרות שאמרתי את זה לעצמי בלב,
היה בי חלק שידע להגיד לי
שאני עובדת על עצמי
ושזה כנראה לא הולך לקרות בזמן הקרוב.

המזל הגדול שלי באותו זמן היה
שבאמת לא היו לי הרבה אפשרויות אחרות
והייתי מאד מאד זקוקה למשהו
ןבמיוחד למשהו שאני לא צריכה להוציא עליו כסף, אם אפשר
אז כעבור כמה ימים חזרתי לנסות.

באופן די מדהים יחסית למצב הכללי שלי באותה התקופה
איכשהו הצלחתי לא לנזוף בעצמי יותר מדי
על כל אחת מהפעמים שבהן הבטחתי לעצמי
להתיישב למדיטציה
(אולי כי עמוק בתוכי הבנתי שבאמת מספיק קשה לי
גם בלי להוסיף את הנזיפה בעצמי),

הכוונה להיות מישהי כזו, שמתרגלת מדיטציה קבוע
נשארה איתי
גם בימים שלא הצלחתי לתרגל.
התרגולים לא היו לי פשוטים
אבל מתוך הכוונה הזו,
ומתוך זה שהצלחתי לקבל את זה שלא בכל פעם
אני מסוגלת לעשות את זה,
לאט לאט זה נהיה משהו שאני יותר מצליחה מ-לא מצליחה
לעשות באופן קבוע.

הרגלים מיטיבים שנהיים הרגל - הרגשה נפלאה

כשזה מתחיל להרגיש כמו הרגל, זו הרגשה נפלאה!

זה נהיה הרגל!

ככל שעבר הזמן והצלחתי להתמיד בהרגל הזה
הוא נהיה יותר ויותר ״חבר״
שעוזר לי לשמור על המרכז שלי, על היציבות היחסית
ועל החוסן הנפשי שלי
למרות שהחיים שלי עדיין היו רחוקים מלשוט על מי מנוחות.

מתוך ההתייצבות שההרגל הזה איפשר לי,
התחלתי להוסיף לחיי עוד הרגלים מיטיבים.
לא ברגע אחד, ממש לא,
אלא בשלבים, כחלק מתהליך של נוכחות והקשבה
למה שחשוב לי
ואיך אני רוצה לפגוש
את מה שהחיים מזמנים לי.

כי בואו נגיד את זה –
אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו
אבל אנחנו לא יכולים תמיד
לשלוט באיך שהחיים שלנו יראו
ובמה שהם יפגישו אותנו איתו בדרך.

אני מחלקת את ההרגלים המיטיבים
לשני סוגים:

הסוג הראשון: 

ההרגלים שאנחנו יכולים לנעוץ עבורם זמן ביומן.

למשל –
תרגול מדיטציה
פעילות גופנית
ארגון ניירת
הקדשת זמן לקריאה
סדר במרחב המחייה או העבודה.

הסוג השני:

ההרגלים שהם חלק מההוויה היומיומית שלנו,
כאלו שמבקשים מאיתנו
תשומת לב נוספת בתוך ההתנהלות הרגילה שלנו.

זה יכול להיות –
איך שאנחנו מגיבים במצבים מסויימים (החוצה ופנימה)
טון הדיבור שלנו
בחירות מה, כמה ולמה לקנות
כמה אנחנו עסוקים בטלפון הנייד ובעוד מסכים
איך אנחנו מקשיבים לאחרים
הגישה שלנו לדברים שאנחנו עושים.

ויש הרגלים ששייכים גם לסוג הראשון וגם לסוג השני:

למשל הרגלי אכילה
שדורשים מאיתנו גם הכנה והתכווננות
אבל גם תשומת לב במהלך היום,
הרגלי שינה גם הם נוגעים בשני הסוגים,
ומן הסתם יש עוד כאלה.

למה צריך את בית-הספר להרגלים מיטיבים?
למה אני נותנת כל כך הרבה תשומת לב להרגלים מיטיבים?

כי הרגלים מיטיבים הם גם וגם.

הם גם בסיס איתן, עוגן, למה שחשוב לנו בחיים
ואיך שאנחנו רוצים לפגוש את עצמנו,
והם גם אלו שעושים את איך שאנחנו פוגשים את החיים.
בהכי הפשטה,
זה קצת כמו מעגל אפר״ת – ארוע-פרשנות-רגש-תגובה
אבל זה הרבה יותר מורכב מזה
ואני לא אכנס לזה פה.

אני רוצה להגיד
שהרגלים מיטיבים
מעבר להשפעה העצומה שיש להם
על איכות החיים שלנו, הפיזית והרגשית
עם הזמן הופכים להיות חלק ממי שאנחנו
ומערכת הניהול הרגשית שלנו
מאמצת אותם לטובתנו.
וכן, אפשר לקרוא לזה חוסן נפשי.

אני אכתוב על זה מאמר נפרד,
אבל חשוב להבין
שהרגלים מיטיבים שגם נשארים
לא מושגים מתוך מאבק והפעלת כוח
כנגד ההרגלים הישנים.

ממש להפך.

יצירת הרגלים מיטיבים
היא תהליך של התבוננות סקרנית והקשבה עמוקה פנימה
של זיהוי השיפוטיות והדפוסים הנוקשים שלנו
שמקשים עלינו לשנות את ההרגלים
ובכך מקשים עלינו ליצור את ההרגלים הרצויים
ותשומת לב עדינה
לתנועה שיש בה אפס מאבק
(כן תשומת לב, לא מאבק – יש הבדל!).

רוצה להתחיל את הדרך שלך להרגלים מיטיבים?

לפעילות הקרובה המתוכננת ליצירת הרגלים מיטיבים מכאן

ואם בהרגל של מדיטציה חשקה נפשך –

מוזמנים לתרגל מדיטציית מיינדפולנס ״כמו הר״ כאן

או לתרגל מדיטציית מיינדפולנס קצרה של תשומת לב לנשימה כאן

והנה הרצאת TED מעניינת על סקרנותכתומכת בשינוי הרגלים


טרנספורמציה רגשית, אושר ומדיטציה נפגשים


איך לעבור טרנספורמציה רגשית ולהגיע לאושר ?

מה זה בכלל טרנפורמציה רגשית?

טרנספורמציה רגשית, אושר ומדיטציה נפגשים.
נשמע כמו התחלה של בדיחה?
(אם היינו מחליפים את הנפגשים
ב"נכנסים לבר").

אני יודעת
שלהרבה אנשים
המלים האלו –
טרנספורמציה רגשית
אושר
מדיטציה

נשמעות כמו בדיחות
במקרה הטוב
וכמו משהו שמוכרים להם
כמו אופיום להמונים –
זה זול, זה ממכר,
אבל לא באמת רלוונטי,
לא באמת
משנה את המצב
ולא באמת
יוצר את המציאות הרצויה,
ולכן זה יכול
בעיקר לעורר ציניות, התנגדות
והתכחשות למה שלי כבר ידוע:

אושר הוא לא מילה גסה

במלים אחרות,
האושר בהחלט אפשרי לנו.

אז למה אנחנו
לא מצליחים להרגיש אושר,
או חווים אושר לעיתים רחוקות בלבד?

יש לזה לא מעט סיבות.
כמה מהן הן האמונות
שנטבעו בנו עוד בילדותנו:
שהחיים זה לא פיקניק,
שצריך לעבוד קשה,
שהאושר שלנו תלוי
בגורמים חיצוניים לנו,
במה יש לנו
או באנשים אחרים.

יש גם שירים
שמספרים לנו כמה קשה
להיות מאושרים
אחד מהם הוא
"העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש…"
ויניסאוס דה מוראס,
תרגום אהוד מנור

איך התת מודע עובד ולמה הוא מפריע לנו בדרך לאושר

התת מודע שלנו
מכיל מערכת שלמה ומסועפת
של אמונות, פחדים,
דפוסים וטראומות
שנוצרו במהלך חיינו,
רובם בילדות.

בלי להיכנס לשאלה
למה אנחנו לא מודעים
לכל מה שבתת מודע,
נזכור רק
שמדובר במנגנונים אוטומטיים
שבאים להגן עלינו
מפני מה שהתת מודע
תופס כסכנות.

המוח הקדום שלנו,
מוח הזוחלים,
זה שאחראי על ההישרדות
(ומכאן שתפקידו
להגן עלינו מפני סכנות)
שואף לדבר אחד:
לישרוד.
כלומר – אם נשארנו בחיים
זה סימן שזה הכי בטוח,
והוא ינחה אותנו
לחזור שוב ושוב
על הדפוסים ש-
השאירו אותנו בחיים.

איך נשארנו,
באיזה מצב רגשי,
זה כבר לא מעניין את המוח הזה.
הוא תמיד ינחה אותנו
להישאר בחיים,
גם במחיר האושר.
ומכיוון שהוא אחראי על ההישרדות
הוא גם יהיה הראשון
שימהר לזהות "סכנות"
ולהפעיל את מנגנוני
ההשרדות.

המשמעות של
טרנספומציה רגשית
היא למעשה
להפסיק את השעבוד
למוח הזוחלים הקדום,
ולדפוסים שפוגעים בנו ומכאיבים לנו
שוב ושוב.

מנגנוני ההשירדות
לא מגינים עלינו מפני
איום קיומי,
מכיוון שהיום
אנחנו כמעט ולא חשופים
לסכנות קיומיות מיידיות
כמו שהיינו כשהמוח הזה נוצר להגנתנו.

אז מה כן יביא לאושר? אולי חשיבה חיובית?

חשיבה חיובית
יכולה להוביל לרגש חיובי
ובכך לאפשר לעצמנו
להרגיש יותר
אושר.

אבל…
חשיבה חיובית היא עניין מורכב.

כדי שחשיבה חיובית
תביא לנו אושר
אנחנו צריכים להקשיב לעצמנו
ולשים לב,
מתי אנחנו נמנעים מלהרגיש
רגשות שאינם נעימים לנו
אבל צריכים לקבל את מקומם,
אחרת,
זוהי למעשה לא חשיבה חיובית
אלא הדחקה.

חשיבה חיובית שמאפשרת אושר,
היא כזו שבה
אנחנו מצליחים לפגוש
את כל קשת הרגשות שלנו,
ולדעת שזה בסדר,
גם כשאנחנו מרגישים
פחות שמחים.

חשיבה חיובית
מאפשרת לנו  
לפגוש מצבים מורכבים
שמעוררים בנו רגשות שונים
בלי שנרגיש
שאנחנו צריכים שזה יסתלק,
שהרגש הזה לא יהיה.

החיים מזמנים לנו
כל מני אתגרים.
אם נצפה מהחשיבה החיובית
שתיצור לנו רק מציאות מהאגדות,
בוודאות נתאכזב
ונישאר אומללים.

עוד עניין עם חשיבה חיובית
הוא ש-
חשיבה חיובית
עובדת רק מהמודע.
היא אמנם משפיעה על התת מודע,
אבל זה דורש תרגול
התמדה
והרבה סבלנות,
כי התת מודע שלנו
ימשיך למשוך אותנו
להתנהגויות, דפוסים ורגשות
הרגילים,
אלו ש"מגינים" עלינו
מפני "סכנות"

להשפיע על התת מודע עם מדיטציה ולהגיע לאושר

או קיי,
אז איך עוזרים
לתת מודע לשתף יותר פעולה
איתנו ועם הרצון המודע שלנו
לטרנספורמציה רגשית ולאושר?
אחת הדרכים הטובות לזה היא –
מדיטציה.

למה מדיטציה?
כי מדיטציה  פועלת
ישירות על התת מודע.

תרגול מדיטציה
הוא כלי עוצמתי
לטרנפורמציה רגשית.
(הסבר על סוגי המדיטציה השונים
כאן בקישור )


אנחנו יכולים להתמקד
במדיטציה מונחית
אם אנחנו רוצים
טרנספורמציה רגשית
ממוקדת בתחום ספציפי,
ואנחנו יכולים לעשות מדיטציה
שקטה או מונחית רלוונטית
אם אנחנו רוצים
להגיע למצב של שלווה ורוגע כללי,
שחרור ממתחים
מיקוד גבוה יותר
ואפילו לשינויים במערכות היחסים
(וזוהי הטרנספומציה הרגשית).

מזמינה באהבה
לקבל ממני במתנה
את המדיטציה
"להסכים שיהיה לי פשוט"

 

טרנספורמציה רגשית לאושר עוברת דרך התת מודע, מדיטציה היא כלי עוצמתי להשפעה על התת מודע
טרנספורמציה רגשית


תודעת שפע – למה זה טוב ואיך עושים את זה?


מה זה תודעת שפע, ואיך לצאת מתקיעות בחיים ולהיות מגנט לשפע?

מה זה תודעת שפע?

תודעת שפע
בהכי פשוט, זה לדעת
שתמיד יש, תמיד יהיה,
אף פעם לא יחסר
וגם
שכבר עכשיו
יש לנו את כל מה שאנחנו
באמת צריכים,
ואף יותר מזה.

תודעת שפע זה
להיות רגועים
בקשר לכסף, לחומר,
אבל לא רק.

 

תודעת שפע ודאגה

זה ממש פשוט:
תודעת שפע ודאגה

אף פעם לא הולכות ביחד.

כשאנחנו בתודעת שפע
אנחנו יודעים להבחין
בין מה שאנחנו יכולים לשנות
ומסוגלים לפעול למענו
ובין מה שאנחנו
לא יכולים לשנות
ואז –
לקבל אותו כמו שהוא.

(כי הרי זה לא עוזר לנו
להתנגד ולהאבק
במצב שאין ביכולתנו
לשנות?)

כשאנחנו בדאגה,
אנחנו במצב של חוסר אמון בעצמנו
וביכולת שלנו
לפעול למען יצירת מציאות
של שפע
או לקבל את המצב
כמו שהוא
בלי להתנגד לו.

אפשר ליצור תודעת שפע?

בוודאי שאפשר ליצור
תודעת שפע.

זה פשוט?
לפעמים.
ולפעמים פחות.

אבל –

אם הבנו שמצב השפע בחיים שלנו
תלוי בתודעת השפע שלנו,
ובחרנו והסדמנו
מעכשיו והלאה
לתרגל ולעשות
את מה שנדרש מאיתנו
כדי להיות בתודעת שפע –
ניצור לעצמנו תודעת שפע.

אני במצב של תקיעות בחיים, זה קשור לשפע?

מצב של תקיעות בחיים
קשור מאד לשפע,
או יותר נכון
להעדר שפע
(מצב של חסר).

לא משנה מה מצבך הכלכלי
כמה כסף יש לך
בחשבון הבנק
או בנכסים שונים,
במצב של
תקיעות בחיים
אין זרימה,
אין תנועה
(או תנועה מועטה מאד)
ושפע לא מתקיים
בתנאים האלו.

יכול להיות שלא יורגש
חסר כלכלי,
אבל כן תהיה דאגה
או חוסר יכולת
להנות ממה שיש.

ואם המצב שלך כרגע
הוא של תקיעות בחיים,
וגם של חוסר,
אפשר לומר בודאות
שהתקיעות בחיים קשורה,
משפיעה ומושפעת
מתודעת השפע שלך.

איך לצאת מתקיעות בחיים וליצור תודעת שפע?

יש הרבה דרכים
לצאת מתקיעות בחיים.
בכל מקרה כדאי לדעת
שבד"כ זה תהליך,
לא משהו שקורה ביום אחד.

אחד הדברים החשובים
כשרוצים לצאת מתקיעות בחיים
הוא לשנות הרגלים.

אנחנו יכולים לבחור
הרגל אחד
כזה שאנחנו יודעים
שאם נשנה אותו
נתחיל לזוז
ולצאת מהתקיעות בחיים.

באופן טבעי,
כשאנחנו מתחילים לזוז
אנחנו מתחילים גם
לייצר שפע.

הכי טוב יהיה לבחור
בהרגל שאנחנו יודעים
שקשור לתודעת השפע.

ההרגל צריך להיות קטן,
לא משהו מהשטח של
"מהיום אשתנה לגמרי"
אלא פעולה אחת,
קטנה ומדידה
שאנחנו לוקחים על עצמנו
לעשות בה שינוי
ושאנחנו יכולים להרגיש
ולהאמין לעצמנו
שאנחנו מסוגלים באמת
להתחייב אליה.

אני לדוגמה
הרגשתי תקועה
עם מטלות ה"משרד".
זה כולל כתיבת תכנים לאתר
(כן, גם זה ממש)
ניהול נושא החשבונות,
טלפונים,
קידום סדנאות,
ועוד…

אז קיבלתי על עצמי
התחייבות אחת קטנה:

בתחילת כל יום,
בזמן המוקדש ל"משרד"
אני עושה לי רשימה
של מה דחוף, מה חשוב,
מה חייב להתבצע היום
ומה יכול לחכות
קצת או הרבה.

זה שינוי קטן,
פעולה של כמה דקות
אבל זה יצר הבדל גדול
בתנועה שלי
ובתחושת התקיעות
שהייתה לי בתחום הזה.

עוד דרך נפלאה
לצאת מתקיעות בחיים
היא –
מדיטציה.

אם אין לך נסיון במדיטציה
ורוצה להתחיל עכשיו,
מזמינה אותך
לקבל ממני במתנה
את המדיטציה שהקלטתי
"להסכים שיהיה לי פשוט"

כמובן,
אם אנחנו רוצים
לצאת מתקיעות בחיים
ורוצים לדעת על זה עוד –
יש עוד הרבה כלים
שכדאי להכיר וליישם,
ולפעמים זה גם דורש
קבלת עזרה.

איך להיות מגנט לשפע?

להיות מגנט לשפע
אני בטוחה
שגם לך זה נשמע כמו חלום.

אולי כרגע אפילו
חלום רחוק
ואם זה יצליח –
חלום שהתגשם!

אז הנה כמה כללים פשוטים
שמי שמיישם אותם
בחיי היומיום שלו
לא יכול שלא לראות
את השפע
נכנס לחייו:

1. לתת בלי לצפות לתמורה,
לתת כדי לתת.

2. להיות בתדר של המצב
שרוצים להיות בו.

3. לא לדאוג

4. לדעת שתמיד יש מספיק.

5. לאהוב את המציאות שלך –
 בכל מצב.

קל להגיד,
אבל אני יודעת,
לא תמיד פשוט ליישם.

אם חשוב לך
להבין איך ליישם אותם
כדי להיות מגנט לשפע –
כתבתי כאן עוד על זה:
"להיות מגנט לשפע
בחמישה כללים"

עוד יותר בהרחבה
ועוד כלים לשפע –
בסדנת שפע 

 

 


איך להשפיע על התת מודע באמצעות מדיטציה


איך להשפיע על התת מודע וכמה כוח יש לזה

מה זה תת מודע?

לפני שנדבר על איך להשפיע על התת מודע,
כדאי שנבין מה זה.

תת מודע הוא החלק של מה שאנחנו יודעים
אבל לא מודעים לקיומו.

חלק מהידע הזה הוא המערכות האוטומטיות,
כמו מערכת הנשימה ומערכת העיכול.
אנחנו לא צריכים לחשוב על הנשימה או על העיכול,
ואם לא היינו לומדים עליהן בבית הספר
אולי בכלל לא היינו יודעים שהן קיימות.

החלק הנוסף,
זה שרלוונטי לנו,

הוא אוסף זכרונות של ארועים, מצבים, רגשות,
שאנחנו לא זוכרים באופן מודע
אבל החלק התת מודע שלנו זוכר.

ולא רק שהוא זוכר,
הוא גם "יודע" כל מני דברים
שאנחנו לא יודעים.

דוגמה?
אנחנו יכולים לרצות כסף
ולעשות הרבה כדי להגיע למצב
שיש לנו כסף,
אבל יש בנו חלק ש"יודע"
(כי הוא שמע בבית שבו גדלנו, למשל)
דברים כמו:
כסף יש רק לאנשים מושחתים,
או שמי שיש לו כסף אין לו חברים,
או שבשביל כסף צריך לעבוד קשה ולהשתעבד כל החיים,
"מרבה נכסים מרבה דאגה"
וגם "אצלנו במשפחה לא יודעים לעשות כסף"
ויש עוד הרבה,
ואנחנו מדברים כאן רק על התחום של הכסף

אבל…
האם אלו אמיתות,
או שמדובר באמונות, תפיסות,
ודפוסים מגבילים?

למה להשפיע על התת מודע?

בדיוק בגלל כל הדברים האלה.

בגלל שלאורך חיינו,
ובעיקר בשנים הראשונות של חיינו,
אספנו אמונות, רעיונות, תפיסות
שלחלקן הגדול אנחנו אמנם
לא מודעים,
אבל
כמה שהן מנהלות אותנו!!!

אני יכולה לתת כאן אינספור דוגמאות,
אבל אסתפק באחת נוספת,
רק כדי לתת מושג

על איך התת מודע
עובד "עבורנו":

ילד שאמו לא הייתה פנויה אליו,
או התקשתה לתת לו חום
ותחושה שהוא אהוב,
אבל כשהוא היה חולה –
הייתה מורידה בשבילו את הירח.

מה התת מודע של הילד לומד?

שלהיות חולה = לקבל אהבה.

וכשהוא גדל ומרגיש
שחסרה לו אהבה
או חסרה לו תשומת לב,
התת מודע שלו
יתעורר וירצה לעזור לו
להתמודד עם החוסר באהבה
ובתשומת לב
ו… יגרום לו להחלש
ולהיות חולה.

כשאנחנו מבינים כמה
אנחנו משפיעים על דברים
במציאות היומיומית שלנו,

וכמה הדברים האלה יכולים
להיות שונים,
אם רק נבין שההשפעה העיקרית
היא מהתת מודע,
אין יותר צורך לשאול
למה כדאי להשפיע על התת מודע.

מכירים את זה שאנחנו נורא רוצים משהו
ועושים הכל כדי להגיע לזה
אבל שום דבר
לא ממש מצליח לנו?

מן הסתם יש משהו בתת מודע שלנו
שאומר לנו שעדיף בלי זה.

ומכיוון שאנחנו לא מודעים
לתת מודע
אנחנו לא מבינים איך זה
שאנחנו כל כך משקיעים בלהגיע למשהו
וכל כך לא מצליחים.

איך להשפיע על התת מודע באמצעות מדיטציה?

יש שתי דרכים עיקריות
להשפיע על התת מודע באמצעות מדיטציה:

הראשונה – מדיטציה שקטה.
במדיטציה שקטה
אנחנו פשוט מקדישים זמן
לישיבה בשקט,
מתוך כוונה להשקיט את המחשבות
ולתת מנוחה לפטפטת האינסופית שאנחנו
כל כך רגילים אליה
במשך כל שעות היום כמעט.

השניה – מדיטציה מונחית.
במדיטציה מונחית יכולה להיות
מטרה ספציפית.

המטרות יכולות להיות שונות:
להרגע, לעזור לעצמנו להרדם,
לרפא משהו בגוף,
לחזק את הבטחון העצמי,

להרפות משיפוטיות,
ו… הרשימה עוד ארוכה
(אשמח לשמוע ממך איזו מדיטציה
היית רוצה לעצמך,
תמיד אוהבת לקבל רעיונות חדשים,
וגם לדעת אם מה שכבר יש כאן
רלוונטי לך)

עוד מטרה שאני הצבתי לעצמי,
והקלטתי את המדיטציה
קודם כל לעצמי
אבל אז חשבתי –
למה לא לחלוק אותה:
להסכים שיהיה לי פשוט.

האם תרגול מדיטציה זה בעצם אימון התת מודע?

תרגול מדיטציה זו אחת הדרכים החזקות
לאמן את התת מודע
ולהשפיע עליו.

המדיטציה מחברת אותנו
למצב מוחי
של גלי אלפא
ולפעמים גם לגלי תטא,
מצב שבו המוח נינוח מאד
ומאפשר לנו
לקבל ולהטמיע רעיונות חדשים
(כמו –
נכון שעד היום במשפחה שלי
לא ידעו לעשות כסף,
אבל זה לא אומר שאין באפשרותי ללמוד)
וגם להרפות ולשחרר
רעיונות ישנים ומיותרים לנו
(כמו להיות חולים כדי לקבל אהבה).

כשאנחנו חוזרים על תרגול מדיטציה
באופן קבוע ומתמשך
המוח שלנו מרפה יותר ויותר
מהאמונות והדפוסים הישנים והמגבילים
ומאפשר לידע החדש
המקדם, המאפשר יותר
להיטמע בו.

איך לעשות מדיטציה?

איך לעשות מדיטציה?
מתחילים בזה שאנחנו
מפנים לזה זמן.

כמה זמן?

אם בחרנו לעשות מדיטציה שקטה
נתחיל בלא יותר מ – 5 דקות.

נמצא מקום שקט ונעים,
ואז – פשוט נשב בשקט
נעצום עיניים
ונתמקד בנשימות.

כשיגיעו מחשבות,
נזכיר לעצמנו שהן רק מחשבות
ונחזור להתמקד בנשימות.

ואם בחרנו במדיטציה מונחית –
נמצא את המקום השקט,
נפנה את הזמן שאנחנו יודעים
שצריך להקדיש למדיטציה
(כאורך המדיטציה)
ו… פשוט נקשיב לה.

אנחנו יכולים לעשות את זה
דבר ראשון בבוקר
אפשר לעשות את זה
ממש לפני השינה

(מאד מומלץ –
כי בזמן השינה ההשפעה על  התת מודע
"עובדת" יותר ביעילות)

מזמינה אותך לקבל במתנה
את המדיטציה שהקלטתי
"להסכים שיהיה לי פשוט"

ולהתחיל להנות
מהדברים הנפלאים
שתרגול מדיטציה מאפשר.

 

 


אפשר להיות מאושרים


כולם יכולים להיות מאושרים?

כן, כולם יכולים להיות מאושרים

כשאני אומרת שכולם יכולים להיות מאושרים,
אני יודעת שזה יכול לעורר שאלות,
שלא לומר התנגדות.

אני שומעת תשובות כמו:
"איך אפשר להיות מאושר כש…"

זה בכלל לא משנה מה ממשיך את המשפט,

כל עוד אנחנו תולים את האושר שלנו
בגורמים חיצוניים לנו.

מי משפיע על מי? המציאות על האושר שלנו או האושר שלנו על המציאות?

אני זוכרת שיחה שהייתה לי עם מטופלת,
אמא לשני ילדים:
היא סיפרה לי שלבן שלה יש בעיות מולדות
בהמון תחומים (קושי בדיבור, דיסלקציה, גמישות יתר ועוד),
והיה צריך מאד להתאמץ כדי להשיג
דברים שילדים אחרים מגיעים אליהם בקלות.
ואילו הבת שלה יצאה "מושלמת",
חזקה פיזית,
מדברת טוב והכל הולך לה בקלות.

ולמרבה הפלא,
נראה שלבן תמיד טוב.
הוא תמיד מרוצה, סולח בקלות,
כשמשהו קורה הוא "מדפדף"
או מצליח למצוא את הפן המשעשע בזה.
ואילו הבת –
כמעט אף פעם לא מרוצה.
שום דבר לא מספיק לה,
היא תמיד משווה,
מתלוננת, מרגישה שאין לה מספיק
משום דבר.

לכאורה, היא הייתה צריכה להיות המרוצה, המאושרת,
והיינו מצפים שהוא יהיה זה שיותר סובל בחיים.

אז מה יש כאן?

יש כאן עניין של גישה.
אמנם כשאנחנו ילדים,
אנחנו אולי פחות רואים
את יכולת הבחירה שלנו בגישה.

אבל-

ככל שאנחנו גדלים
אנחנו יכולים לראות את זה
ולבחור –

האם אנחנו רוצים לחיות בטוב,

להיות מאושרים
ולא משנה מה הקלפים שנקבל,
או שאנחנו בוחרים
באומללות, בקורבנות,
בלחפש את האשמים במצבנו
ובעצם לשחרר את עצמנו מאחריות על עצמנו.

אושר הוא מצב של תודעה

"כשאתה חושב שכל דבר
הוא באשמת מישהו אחר,
אתה תסבול מאד.
כשתיווכח שהכל נובע
רק מעצמך,
תדע שלום ושמחה"

מיוחס לדלהי למה ה-14

 

תודעה של אושר
היא לא "חשיבה חיובית".
תודעה של אושר היא הרבה מעבר לזה.
תודעה של אושר
היא מצב
שבו אנחנו מקבלים באהבה
את מה שקורה לנו,
מתוך ההבנה שזה שיקוף
של מי שאנחנו,
גם אם מדובר בתת מודע שלנו.

כשאנחנו במצב כזה,
אנחנו מפסיקים להאבק בקשת הרגשות שלנו
ואז –
עצב, כאב או רגשות נוספים
שאנחנו תופסים כ"שליליים"

מקבלים את המקום שלהם בתוכנו,
לא הופכים לדרמה (הפנימית או החיצונית) שמתרחשת
כשאנחנו מנסים להימנע מהרגשות האלה
או כשאנחנו נבהלים מהם,
והכי חשוב –

לא הופכים את המצב לסבל.

איך לרתום את התת-מודע שלנו כדי להיות מאושרים?

יש לא מעט דרכים
להשפיע על התת מודע שלנו
כדי שיהיה מסונכרן
עם הרצונות המודעים שלנו.

במלים אחרות,
אנחנו יכולים להשפיע
על התת מודע שלנו
כדי להיות יותר מאושרים.

הדבר הראשון שנדרש לזה הוא –
לבחור.

הדבר השני –
להתמיד.

השני הוא אפילו יותר קשה מהראשון,
כי המציאות יכולה למשוך אותנו

בקלות למקמות שבהם לא נרגיש
שיש השפעה לבחירה שלנו,
ועדיין –

כשאנחנו זוכרים את הבחירה
להשפיע על התת מודע
באופן עקבי –

אנחנו נתמיד גם אם
לפעמים זה לא ברור למה.

כל אחד יכול לבחור להיות מאושר

נכון, כל אחד יכול לבחור
להיות מאושר.

העניין הוא,

שקל לנו להחליט,
והרבה פעמים קשה לנו
לעמוד בהחלטות.

לכן, אחרי שבחרנו
להיות מאושרים,
אנחנו רוצים לבחור גם
להיות מחוייבים לבחירה,
ולהתמיד
במה שבחרנו לעשות
כדי לעזור לעצמנו
להשפיע על התת מודע
וליצור חיים מאושרים יותר.

אז מה לעשות כדי להיות מאושרים?

להיות מאושר,
כמו הרבה דברים בחיים,
זו מיומנות.

גם אם לא "נולדנו" מאושרים
או לא התרגלנו לזה,
אנחנו יכולים לבחור בזה
וללמוד
איך לעשות את זה.

שני כלים שאני רוצה להציע לך הפעם
הם מדיטציה
והו'אופונופונו
ידע עתיק מהוואי
מופלא בפשטותו ועוצמתו
שמלמד אותנו
איך לשחרר מטענים מעכבים
בקלות,
ולהיות בכך יותר מאושרים.

ואם כבר הצעתי לך מדיטציה,
מזמינה אותך באהבה לקבל במתנה
את המדיטציה שהקלטתי:
להסכים שיהיה לי פשוט

אושר הוא לא מילה גסה
אפשר להיות מאושרים

 

 


תת מודע, מדיטציה, חיים מאושרים ומה שביניהם


איך לרתום את התת מודע לטובתנו בעזרת מדיטציה

מה זה תת מודע?

תת מודע, נשמע קצת מסתורי, נכון?
אז זה נכון וגם לא כל כך נכון.
תת מודע הוא כל מה שאנחנו עושים/חושבים/מרגישים
באופן לא מודע.

זה מיסתורי, כי אנחנו לא מודעים לו (נסתר מאיתנו)
אבל למילה מיסתורי יש גם נופך דרמטי,
וזה לא בהכרח כזה
(למרות שזה בהחלט יכול להיות).

למה אני מתכוונת?
חלק נכבד מהתת מודע מתייחס למנגנונים פיזיים אוטומטיים.
למשל – הנשימה.
כדי שננשום יש לנו מנגנון הפעלה שלם,
שעובד באופן "עצמאי",
אנחנו לא צריכים לחשוב עליו,
כי הוא חלק מהתת-מודע

אבל
התת-מודע הוא גם החלק הלא נודע

שמורכב מהאמונות שאספנו בדרך,
מההסכמים הפנימיים
הלא-מודעים שעשינו עם עצמנו
כדי להגן על עצמנו
ממה שנתפס אצלנו כ"סכנות"

וכדי לעזור לעצמנו לשרוד.

דוגמה להסכמים ואמונות שנעשים בתת מודע

ילד חוזר הביתה מהגן,
יכול להיות שהוא מוטרד בגלל משהו שחבר אמר לו,
ורוצה לספר לאמא,
הוא זקוק מאד לחיבוק שלה.

אבל אמא –
חזרה בעצמה מיום עבודה מתיש.
הבוס צעק עליה,
וכל מה שהיא צריכה עכשיו
זה שמישהו יכיל אותה.
בטח לא
להכיל מישהו אחר…

והילד חווה את זה פעם אחת,
פעם שניה,
ובפעם השלישית שזה קורה
הוא כבר מבין:

אין לי אף אחד ששומר עלי/
אני לבד/
לאמא לא אכפת ממני/
אם לאמא לא אכפת ממני אז
לאף אחד לא אכפת ממני/
ושלל אמונות שאח"כ הוא מסתובב איתן בעולם.
ובגלל שכך הוא מאמין,
כך הוא פוגש את העולם,
והעולם – מגיב בהתאם לאמונות שלו.

וזה עוד בלי לדבר על טראומות "רציניות"
שעברנו בחיים.
(אני לא מזלזלת חלילה בשום טראומה,
להפך -הכוונה שלי היא שגם
ארועים "קטנים"
יכולים להיתפס כטראומה משפיעה מאד
בעיקר על התת-מודע.

למה לנו להשפיע על התת-מודע?

אני שמחה ששאלת 🙂
לתת מודע שלנו יש המון כוח!

נניח שאני רוצה משהו בחיים
למשל זוגיות.

אני רוצה זוגיות כדי לא להיות לבד,
כדי להקים משפחה אולי,
כדי שיהיה לי פרטנר בחיים,
ואני עושה כל מה שאני יודעת
כדי שתהיה לי כבר הזוגיות הזאת:
יוצאת להמון דייטים,
מסתובבת במקומות מתאימים לפגוש
את בן-הזוג האידיאלי

ו… זה לא קורה.

או שאני תמיד מושכת אלי
את ה"לא מתאימים",
או שתמיד זה נגמר לפני שמתחיל,
בקיצור – לא קורה.

במודע – אני רוצה.
אבל מה קורה בתת מודע שלי?

אולי חוויתי את הזוגיות של ההורים שלי,
כקשה, לא נעימה,
לא מכבדת
או אפילו סתם כזאת שלא מאפשרת
לכל אחד מבני הזוג
להיות מי ומה
שהוא רוצה להיות,
ולהרגיש טוב עם עצמו ועם השני?

אם ככה חוויתי את הזוגיות בבית הורי,
התת-מודע שלי ישדר לי אותות
"זהירות! סכנה!"
בכל פעם שאני רק מתקרבת
למצב של פוטנציאל
לזוגיות.

ומכיוון שתפקידו של התת-מודע
הוא בין היתר להגן עלי,
הוא מיד יתגייס למשימת ההגנה
בכל הכוח!

וככה בכל פעם התת-מודע
יתגייס "להגן עלי"
מפני זוגיות מתקרבת,
ולא יאפשר לי ליצור זוגיות.

עכשיו,
אני שרוצה זוגיות,
יודעת שאולי אצטרך לעבוד על עצמי
כדי לא לשחזר
את הזוגיות שהייתי עדה לה
בבית הורי,
ואפילו מוכנה לעשות את זה.

אבל התת-מודע לא מקשיב לחלק הזה,
המודע.
הוא נזעק להגן עלי מהסכנה.

אז איך מעבירים לתת מודע
את המסר החדש,
זה שאומר:
"אני מבינה שיכולה להיות פה סכנה.
אבל אני מודעת לכך,
ולכן אהיה ערנית יותר,
וככה גם אתפתח ואלמד עוד על עצמי"?

תרגול מדיטציה והשפעתו על התת-מודע

השמיעה היא החוש
שעובר באופן הכי ישר למוח,
מבין כל החושים.

לכן, ההשפעה של מדיטציה מגיעה
באופן מהיר וישיר
וככה יש לתרגול מדיטציה  
השפעה עצומה
על המוח
ועל התת מודע.

כשאנחנו משמיעים לעצמנו מסרים
שאנחנו רוצים להעביר
לתת מודע,
באופן קבוע, מתמשך
ובמצב נינוח
(כזה שהמדיטציה עוזרת לנו להיכנס אליו)

התת-מודע לא יכול
שלא להיות מושפע מזה.

ככה
אנחנו עוזרים לעצמנו
להתגבר על אמונות ודפוסים
שנצרבו עמוק בתודעה שלנו,
ומשפיעים באופן חזק, משמעותי ויומיומי
על החיים שלנו,
יותר נכון על האושר בחיים שלנו,
כמובן
בחלק הלא מודע.

מה התועלת של מדיטציה לפני השינה?

כשאנחנו ישנים,
החלק המודע שלנו ישן איתנו.

מי מתעורר ביתר שאת לחיים ?
נכון,
התת-מודע.

כשאנחנו מקשיבים
למדיטציה לפני השינה ממש
יש לזה כמה השפעות מיטיבות:

-אנחנו נרגעים
ומאפשרים בזאת לעצמנו
שינה רגועה יותר,
נינוחה יותר,
שינה שמאפשרת לנו
יותר מנוחה בלילה
ויותר ערנות, מיקוד וחיוניות ביום.

הדבר החשוב הנוסף:

בתרגול המדיטציה לפני השינה
אנחנו "מדברים" באופן ישיר יותר
עם התת-מודע,
מזרימים אליו את המידע
שאנחנו רוצים שהוא יקלוט
בזמן שהוא הכי פעיל,
הכי "בעבודה"

וההשפעה של המסרים
שאנחנו מעבירים בתרגול המדיטציה
לתת מודע שלנו
מתעצמת אפילו יותר.

רוצה להתחיל להשפיע לטובה על התת-מודע שלך
ולא ממש יודע איך?

מזמינה אותך באהבה
לקבל במתנה את המדיטציה שהקלטתי:
"להסכים שיהיה לי פשוט"

 

רוצה לשמוע על עוד דרכים
להשפיע על התת מודע שלך
וליצור חיים מאושרים

 


איך להיות מאושר, איך להיות מאושרת?


איך להיות מאושר? ואיך לעשות מדיטציה קשור לזה?
מה התשובה שלך לשאלה "האם אתה מאושר?"

בדרך כלל, כשאני שואלת
את השאלה הלכאורה פשוטה הזו:
"האם את/ה מאושר/ת"
זה מה שקורה:

אפשרות אחת –
אני רואה איך הגלגלים זזים,
והשאלה מהדהדת עמוק.
כי רוב הזמן,
אנחנו לא רואים את עצמנו כמאושרים,
ורוב הזמן,
אנחנו לא שואלים את עצמנו,
האם אנחנו מאושרים.

האפשרות השניה בדרך כלל מלווה בכעס ותסכול:
איך אפשר להיות מאושרים כש…
כלתי מסיתה את הבן שלי נגדי/
הבת שלי לא מוצאת חתן/
בעלי לא רואה כמה אני משקיעה בבית ולא מעריך אותי/
הבן שלי מבזבז את הזמן שלי בשטויות/
בעבודה לא מעריכים אותי מספיק
וכו'

אפשר להגיד את זה:
שתי התשובות אומרות את אותו הדבר-
אנחנו לא יודעים איך להיות מאושרים בחיים.

מי קובע אם אנחנו מאושרים?

אנחנו רגילים לראות ב"נסיבות",
או מה שאנחנו קוראים
"המציאות"
את מה שקובע אם נהיה  מאושרים.

כשזה ככה,
איך להיות מאושרים בחיים,
זה לא משהו שתלוי בנו,
אלא באנשים אחרים וגורמים חיצוניים נוספים.

אהיה מאושר כשאקבל העלאה במשכורת
והמינוס בבנק יסגר
אהיה מאושרת כשבעלי ישים אלי יותר לב
אהיה מאושר כשיהיה לי יותר זמן פנוי
אהיה מאושרת כשהילדים שלי יעשו שיעורי בית,
יקחו את הבגדים לכביסה
ויורידו את הזבל.

אבל כשזה ככה,
זה לא אפשרי
להיות מאושרים בחיים
לפני שכל זה מתגשם.

איך אפשר להיות מאושר עם כל מה שקורה לי ומסביבי?

אני מסכימה איתך,
קשה מאד לראות איך להיות מאושרים
כשאנחנו מאפשרים למה שקורה לנו
ולמה שמסביבנו
לקבוע את מידת האושר שלנו.

אני שומעת המון את האמירות:
איך אפשר להיות מאושר
עם המצב הבטחוני, עם המצב הכלכלי,
עם בעיות הבריאות,
עם הדאגה ל… (אמא, בן, אח, בן-זוג…)
או אפילו סתם,
לא משהו ספציפי אלא אורח החיים המתוח
שאנחנו רגילים אליו
והדאגות שרובנו רגילים להרגיש
כמעט קבוע.

הבשורה הטובה היא,
שאפשר להיות מאושרים בחיים.

וזה הרבה יותר בידיים שלנו
לחיות חיים מאושרים
ממה שאנחנו רגילים לחשוב.

"האם אתה מאושר?" מי ומה משפיע על התשובה לשאלה?

אם קראת עד כאן,
בטח כבר הבנת,
שהתשובה על השאלה
"מי משפיע על האושר שלי"
היא לא אחרת מאשר –
אני.

רוצה לדעת איך לחיות חיים מאושרים?

זה הרגע להבין שיש לך קשר לזה,
ויש דברים שאפשר לעשות
כדי לגרום לזה לקרות
(יש גם דברים שרצוי לא לעשות, אבל זה לפעם אחרת).

וזה גם הרגע לבחור.
לבחור לאפשר לעצמך חיים מאושרים.

הבחירה באושר היא הצעד הראשון.

ועכשיו –
לשאלה איך להיות מאושר בחיים.
או במלים אחרות:
כלים לחיים מאושרים.

יש לא מעט כלים לאושר.

אני אתמקד פה באחד מהם,
משמעותי, עוצמתי
ומאפשר במיוחד:

תרגול מדיטציה באופן קבוע.

למה לי תרגול מדיטציה?/האם לתרגול מדיטציה יש השפעה מיידית?

יש מחקרים שמוכיחים
שתרגול מדיטציה חד פעמי
משפיע לטובה באופן זמני
על מצב המתח.

ירידה משמעותית ברמות הקורטיזול (הורמון המתח)
ועליה ברמת הסרוטונין (הורמון האושר).

וזה רק מתרגול מדיטציה חד פעמי.

כשמתרגלים מדיטציה באופן קבוע,
קורים שינויים מרחיקי לכת
שקשה לפעמים לתאר:

תרגול מדיטציה באופן קבוע
הופך אותנו לשלווים יותר,
ובתחושה גדולה יותר של רווחה ושליטה בחיים.

אנחנו מאוזנים יותר רגשית
(כלומר, גם ארועים חיצוניים פחות מטלטלים אותנו),
אנחנו חיוביים יותר,
מערכת החיסון מתחזקת,
רמת הדלקתיות בגוף יורדת

ואפילו –
חלקים מסוימים במוח של מי שעוסק בתרגול מדיטציה
באופן קבוע
מתפתחים וגדלים יותר מהממוצע.

איך תרגול המדיטציה יכול לעזור לי להיות מאושרת?

איך יראו החיים שלך כשתהיי יותר רגועה?

איך תרגיש כשתהיה פחות במתח ביומיום שלך?

וכשהבריאות תשתפר,
ונקודת המבט שלך על החיים שלך,
על עצמך ועל אחרים, ועל מה שקורה לך,
תהיה חיובית יותר?

נכון, ההרגשה הכללית תהיה טובה יותר,

והחיים יהיו מאושרים יותר.

וזה יתאפשר לך באמצעות תרגול מדיטציה.

או, קיי, הבנתי, תרגול מדיטציה יכול לעזור לי להיות מאושר בחיים, אבל – איך לעשות מדיטציה?

יש כמה דרכים לעשות מדיטציה.

יש מדיטציה שמתמקדת בנשימות.

יש מדיטציה שמתמקדת בניקוי הראש ממחשבות,
מתוך חיפוש אחרי השקט.

ויש מדיטציה שמתמקדת דווקא
בלהביא למודעות את כל הקולות או המראות.

יש מדיטציה שמתמקדת בהקשבה למחשבות,
הרגשות והקולות הפנימיים והעלאתם למודעות

ויש תרגול מדיטציה מונחית –

שמקשיבים בה למישהו שמנחה אותך
צעד אחר צעד.

בתרגול מדיטציה מונחית,
אפשר להתמקד במשהו כללי יותר
כמו להרגיע את הגוף או המחשבות,

ואפשר גם להתמקד בדברים ספציפיים שרוצים
לשחרר, להפנים, לשנות, לשפר
ואפילו לרפא בחיים.

גם אני רציתי לדעת איך להיות מאושרת בחיים

פעם, מזמן,
חשבתי שאהיה מאושרת כשיהיו לי כל מני דברים:

כשיהיה לי מספיק כסף,
כשבן הזוג שלי יתנהג אלי כמו שאני רוצה,
כשלא יהיו יותר בעיות עם הילדים,
ובקיצור –
תליתי את התסכול שלי
ואפשר אפילו לומר את האומללות שלי
(כי זה מה שזה היה אז)
בגורמים חיצוניים.

האשמתי אנשים ומצבים באומללות שלי,
בלי להבין שאני פשוט לא יודעת
איך להיות מאושרת בחיים.

במקום להביא את תשומת הלב שלי
פנימה, לתוכי,
ולשאול את עצמי
אם אולי לזה שאני מאשימה את העולם
(או במלה אחת, קרבן)
יש קשר לזה

שאני לא יודעת איך להיות מאושרת בחיים.

בתקופת האומללות שלי
שמעתי וקראתי שתרגול מדיטציה יכול לעזור.

אבל לקח לי הרבה זמן
עד שהבאתי את עצמי לזה,
וגם אז,
עד שהפכתי את זה להרגל ודרך חיים
לקח זמן.

זה לא קרה ביום, גם לא בשבוע,
אבל –

לאחר תקופה שבה הצלחתי
להיות מחויבת לתרגול מדיטציה באופן קבוע,
התחלתי לראות שינויים דרמטיים.

הקורבנות והכעסנות
התחלפו בסבלנות וחמלה,
המתח פינה את מקומו לרוגע,
והסבל –
עם הזמן התחלף
באושר.

אני לא יודע איך לעשות מדיטציה

הגעת עד כאן, חשוב לך לדעת
איך להיות מאושר,
וזה הזמן לצעד הראשון.

אני יודעת,
אף אחד לא יודע איך לעשות מדיטציה עד ש…
מתנסים, מתרגלים ו-יודעים.

לכן אני מציעה להתחיל
בתרגול מדיטציה מונחית.

זאת בדיוק הסיבה שאני נותנת לך במתנה
את המדיטציה שהקלטתי
"להסכים שיהיה לי פשוט".

כי תכל'ס,

מי לא רוצה שיהיה לו יותר פשוט בחיים?
ומי לא רוצה לדעת איך להיות מאושר.

מזמינה אותך באהבה להתחיל, בחמש דקות ביום
שיכולות לעשות הבדל גדול בחיים שלך!

(בטוחה שאפשר למצוא אותן,למרות העומס.
למשל –
לוותר על חמש דקות צפיה בטלוויזיה)

לקבלת המדיטציה השאר פרטים כאן